בפסטיבל הזמר והפזמון לשנת תשל"ד עולה לבמה שלמה ארצי ומבצע שיר, שלימים עורר סערה ומחלוקת עזה, אודות
חייל עלום שם, פלמחניק שלחם על הסרת המצור מירושלים שכתב גרפיטי להנצחת שמו טרם היציאה לקרב. למזלו
יצא אותו פלמחניק בחיים ושם העיר פ"ת נשארה ללא כל שינוי על גבי הקיר (במקור אם היה נהרג בקרב היתה מוסרת האות
"ר" ובמקום שם העיר היה נכתב פ"נ דהיינו פה נקבר. ככולם גם אני תמהתי מה הטעם להלל גרפיטי ועוד במעמד כה חגיגי
כמו פסטיבל הזמר דאז.
מה שלא ידעתי הוא שהגורל יעד לי פגישה לא תאמן וברוך ג'מילי העלום דאז יהייה בעבורי סרן ברוך ג'מילי מפקד מחנה
פיקוד מרחב שלמה (דהיינו שארם א-שייך בסיני). אינני מכיר את חייו הפרטיים של האדם וזה גם לא מענייני, אינני מתכוון להכנס לפולמוס שהיה בעיתונות בגינו האם האיש ביגמיסט אם לאו. אני כחייל זכיתי להכיר אדם אצילי משכמו ומעלה
אדם צבעוני מאין כמותו יציר המשמעת הצבא הבריטי אדם חם שהיה מתהלך בשבילי המחנה עם מקל הליכה מעוטר בכל
סמלי חילות צה"ל ועוד סמלים שברבבות השנים אינני זוכר אותם. שנים התגאתי על כי זכיתי לשרת בפיקודו, להתחכך בו
ובהחלט גם לריב איתו מריבות מקצועיות.
לימים בהיותי אזרח אדם נשוי ואב ל-3 נתבשרתי כמו כל עם ישראל כי ברוך ג'מילי הלך לעולמו. אינני יודע מה זה עשה
אם בכלל לציבור בארץ לי רגע הידיעה היה עצוב מאד איבדתי מפקד נערץ איבדתי אדם מהזן שאינו קיים יותר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
