מחשבה טובה

מאז שעמדתי על דעתי אהבתי פרחים.

השתדלתי לחזר באמצעות פרחים ושלחתי

בכל סוף שבוע פרחים לחברותי וכן לאימי

בכל חג ומועד. גם כיום אני משתדל כי בכל

יום שישי יהיו פרחים בביתי על מנת שהלב יואר

וישמח.

אולם קיים פרח אחד או ליתר דיוק משפחה שלמה

של פרחים הנקראת בשם אחד אשר אותו אוהב יותר

מכל ואשר איתו גם נישאתי והוא הסחלב.

פרק אקזוטי אצילי ויפה במיוחד. פרח יקר מאד

ועדין עד למאד המחייב את הרוכש אותו לטפל בו

במסירות אין קץ ובאמצעים מיוחדים.

לא בכדי  אני מספר על פרח זה. באתר הזה הופנתי

על ידי בלוגר שאותו אני מעריך ומעריץ עד למאד

לבלוג של אדם מדהים לדעתי שכינוי כפרח אהבתי

סחלב או בלע"ז "אורכידאה". אינני יודע מי האדם

מעולם לא פגשתיו ואין לי יומרות כי יום מן הימים אפגוש בו

אולם כתביו ופרסומיו פורטים על נימי ליבי מעשירים

את חיי וידיעותי והוא זה שדחף אותי בעצם לפתוח בלוג

זה.

סחלב יקר כעת שאני יודע מי הזמר הישראלי האהוב עליך

אקדיש לך את שירו היחיד אותו אני אוהב ומוכן לשמוע עד

אין קץ. השיר מוקדש לך ולבעלך ובאיחולי אושר רב מעתה ועד עולם.

לאהובי אישי בעלי ואלופי

צועדים אנו כברת דרך יחד

וכלל שמתארכת לה הדרך

כן נדמה כי דבר אל השתנה.

נדמה כי רק אתמול חזו עינינו

איש ברעהו

נדמה כי רק אתמול החלפנו

לראשונה את מילות ההיכרות

נדמה כי רק אתמול נפגשנו

בראשונה ומיד ניצתה בנו ההכרה

כי זה לזה נועדנו מתחילת הבריאה

אהבתנו שפרחה מיידית רק

הולכת ומתגברת עם חלוף הימים והשנים.

אהבתנו נולדה במבט ומתחזקת עם כל געגוע

אהבתנו נולדה בהכרה ומתחזקת עם כל מבט

אהבתנו נולדה במגע ומתחזקת עם כל חיבוק ונשיקה

אתה אהובי הסיבה לקומי כל בוקר בחיוך

אתה אלופי הסיבה לעיצבוני בצאתי מהבית לעבודת יומי

אתה אישי הסיבה לגעגועי בעת היותי רחוק ממך ולו לרגע קט

אתה הוא השמש הזורחת בחיי האור המנחה את צעדי

אתה הוא עולמי סוד קיומי ומקור כל תקוותי.

אתה הוא סוהרי ובית כילאי ורק בידך המפתח

את חיי נתתי בידך ואין ברצוני לצאת לחופשי

ל"כלא" אהבתנו פסעתי ברגל בוטחת וברצון רב

ואין ברצוני להשתחרר בגין התנהגות טובה

את "גזר דיני" גזרתי במו פי וליבי מאסר עולם

ללא כל זכות ערעור או חנינה.

אהובי שלי מאחל אני לנו עוד שנות אהבה רבות

מאחל אני לנו עוד צעידה ארוכת ימים ושנים

מאחל אני לנו כי פרפרי המבט הראשון לא

יפרחו מחיינו לעולמי עד.

בפסטיבל הזמר והפזמון לשנת תשל"ד עולה לבמה שלמה ארצי ומבצע שיר, שלימים עורר סערה ומחלוקת עזה, אודות

חייל עלום שם, פלמחניק שלחם על הסרת המצור מירושלים שכתב גרפיטי להנצחת שמו טרם היציאה לקרב. למזלו

יצא אותו פלמחניק בחיים ושם העיר פ"ת נשארה ללא כל שינוי על גבי הקיר (במקור אם היה נהרג בקרב היתה מוסרת האות

"ר" ובמקום שם העיר היה נכתב פ"נ דהיינו פה נקבר. ככולם גם אני תמהתי מה הטעם להלל גרפיטי ועוד במעמד כה חגיגי

כמו פסטיבל הזמר דאז.

מה שלא ידעתי הוא שהגורל יעד לי פגישה לא תאמן וברוך ג'מילי העלום דאז יהייה בעבורי סרן ברוך ג'מילי מפקד מחנה

פיקוד מרחב שלמה (דהיינו שארם א-שייך בסיני). אינני מכיר את חייו הפרטיים של האדם וזה גם לא מענייני, אינני מתכוון להכנס לפולמוס שהיה בעיתונות בגינו האם האיש ביגמיסט אם לאו. אני כחייל זכיתי להכיר אדם אצילי משכמו ומעלה

אדם צבעוני מאין כמותו יציר המשמעת הצבא הבריטי אדם חם שהיה מתהלך בשבילי המחנה עם מקל הליכה מעוטר בכל

סמלי חילות צה"ל ועוד סמלים שברבבות השנים אינני זוכר אותם. שנים התגאתי על כי זכיתי לשרת בפיקודו, להתחכך בו

ובהחלט גם לריב איתו מריבות מקצועיות.

לימים בהיותי אזרח אדם נשוי ואב ל-3 נתבשרתי כמו כל עם ישראל כי ברוך ג'מילי הלך לעולמו. אינני יודע מה זה עשה

אם בכלל לציבור בארץ לי רגע הידיעה היה עצוב מאד איבדתי מפקד נערץ איבדתי אדם מהזן שאינו קיים יותר.

יהי זכרך ברוך מפקדי היקר.