נסחפנו קצת, אתה לא חושב?
לקחנו הכל מהר מדי, לא הספקנו בכלל לעצור ולחשוב, לעצור ולנסות להבין הכל.
להבין מה אנחנו רוצים, לאן אנחנו הולכים, איך אנחנו ממשיכים.
אולי אתה הצלחת להגיע לכל התשובות האלה, כי זה הקצב שלך אחרי הכל,
אבל אני, אני זה סיפור אחר.
אני לא הספקתי להבין כלום.
אני לא יודעת מה אני רוצה.
אני לא יודעת אם טוב לי.
אני לא יודעת אם אני רוצה להמשיך.
אני לא יודעת אם אני יכולה להתמודד עם כל זה.
אני לא יודעת אם אני מסוגלת.
אני לא יודעת מה קורה איתי ביחס אלינו.
אני לא יודעת אם אני מוכנה לכל זה.
אתה חייב להבין שיש הבדל בינינו,
צא מהראש הזה של "אנחנו"!
אנחנו שני אנשים שונים בסופו של דבר. יש לנו מחשבות, דרישות וציפיות אחרות.
יש לנו קצב שונה.
אמרת שאתה מכבד את זה ושתתחשב בזה,
אני רואה שאתה מתאמץ.
אבל שכחת דבר אחד-
אתה עדיין מאוכזב ממני כל פעם מחדש.
גם אם אתה לא אומר את זה- אני יכולה לראות את זה.
אני רואה את הדברים שנאמרים בין השורות,
אני מרגישה את מה שאתה משדר,
אני קולטת את מה שאתה חושב.
זה קשה לי.
זה גדול עלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
™© Blondie ©™
