כל השבוע נשארתי על 81.0 המעצבן הזה,
אבל סוף סוף יש התקדמות :)
אני עדיין חולה, והמצב לא ממש משתפר..
חוץ מהאינהלציות והמשאפים התחלתי גם אנטיביוטיקה חזקה וכדורים,
אז אני עוד יותר במיטה מקודם (כן, כנראה שזה אפשרי)
אני מתגעגעת לבייב. זה כואב לי כ"כ.
הפסקנו לדבר, וחזרנו לדבר, והפסקנו וחזרנו ושוב ושוב ושוב,
ומחקתי אותו מהפייסבוק, והחזרתי אותו, ואני כזאת חסרת עמוד שדרה.
כל 10 שניות משנה את הדעה שלי...
אבל זה לא שאני לא יודעת מה אני רוצה, אני רוצה אותו.
ואם זה לא קורה, שאר בלאגן...
קשה לי לא לדבר איתו ומצד שני ה'קשר' הנוכחי מכאיב לי.
אני לא מקבלת ממנו יחס כמו שאני רוצה.
אני לא מרגישה ממנו מה שהייתי רוצה.
אז אני אוכלת כאפות. רוצה אותו הכי קרוב,
ומתעצבנת עליו כל עשר שניות...
הודעתי לו שנמאס לי מהשטויות שלו ואחרי פסח אנחנו עוברים לגור ביחד.
הוא גם ככה משלם שכר דירה, אז מה זה משנה למי?
אני לא רוצה לגור לבד, או עם סתם שותף, והיה לי טוב לחזור הביתה אליו,
אז כוסאמק. אבל חדרים נפרדים. שותפים.
(ממש. נראה כמה זמן אני אצליח בלי הסקס איתו).
אבל נראה, לא באמת מאמינה למה שהוא אומר. לא מאמינה שהוא רציני, שזה יקרה...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
ההיא ..