יתרון בזה שאני חולה? אני חסרת תיאבון.
מקווה שאצליח להתמיד עם הכמויות האלה גם כשאחלים...
אפילו מאנצ'ים אין לי..
אבל עוד מעט יגמרו הסמים, ולא יהיה יותר לאן לברוח. ומה אז?
הרי אלכוהול זו לא אופציה (יקר, לא טעים ומעכב ירידה במשקל)
ואין לי דרך אחרת לברוח מעצמי. אני יכולה לחזור לחתוך, אבל זה כבר לא אפקטיבי...
נשאר רק להתמודד, ואני לא בטוחה שאני מסוגלת...
איך חזרתי לבית של ההורים? כ"ס חסרה לי העצמאות שלי, השקט שלי..
צריכה רכב או מוניות או טרמפים בשביל לצאת לעיר הקרובה (שבעצמה חור).
איך חזרתי לאותה עבודה שכ"כ שמחתי לעזוב? כי אין ברירה. כי אין משהו אחר.
כ"כ מתסכל שאין עבודה בעיר הזו, כל המאמץ לצאת מהחור הזה, להגיע ל'עיר' ששווה לתחת.
אין עבדוה. אין חיים. אין פה פאקינג כלום.
כ"כ רוצה כבר למצוא לי את המקום שלי...
עם או בלי בייב.
אני לא אחכה לו לנצח, ואם הוא לא יחפש איתי דירות ויראה רצינות אני אעבור בלעדיו.
הוא קיבל כ"כ הרבה הזדמנויות, שלא מגיעות לו, ודיי.
אם הוא לא רוצה לא צריך (ממש) אני לא צריכה אותו (ממש) ושילך להזדיין (ממש)
למה הכל דפוק?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
ההיא ..