לחברה הכי טובה שלי.

זו שאני כל כך כל כך אוהבת, מהמקום הכי כנה בלב.

אני יודעת שאת עכשיו פגועה ממני, מרגישה שבגדתי בך, שאני לא שם איתך,

שאיך אני יכולה לעזאזל לעשות לך את זה?

אבל אני מאמינה בך. אני יודעת עד כמה את חזקה.

בגלל זה לא פחדתי כשהשארתי אותך לבד. לא השארתי אותך לבד כי לא אכפת לי,

בחרתי לסיים את החברות הכל כך ארוכה בינינו כי עכשיו זה קצת פחות מתאים, ואני מקווה שיש מקום בליבך לכבד אותי ואת ההחלטה שלי.

ֿאפילו שהתוצאה כבר ידועה לי, ולא קיבלת את זה היטב,

אני מאמינה שזה רק יחשל אותך, וכשזה יסתיים, תחזרי מחוזקת, בטוחה בעצמך יותר.

חברה הכי טובה שלי, את כל כך חושבת שאת צריכה אותי, אבל האדם היחיד שאת באמת צריכה זה את עצמך חזרה.

נראה לי שקצת שכחת למה את מסוגלת, וכמה את מיוחדת.

כמה את אישה נפלאה ויפהפיה שיכולה ועושה דברים גדולים.

אני מצטערת שהכאבתי לך, אבל אני יודעת שאף פעם זה לא היה יוצא הזמן הנכון,

בכל זאת, לפרק חברות כזו ארוכת שנים זה לא פשוט כלל.

אבל כרגע אני יודעת שזה הכי נכון. ולטובת שתינו.

אפילו שהלב צורח לי להתקשר והדמעות בעיניים לא מפסיקות

ֿוהתמונות שלנו יחד רק מעוררות בי עוד יותר קושי להתאפק ולהחזיק מעמד, אבל אני יודעת שאסור לי.

חברה אהובה שלי,

חברות אמיתית באה מחופש אמיתי. מבחירה של שני אנשים לבלות אחד עם השני ולקבל אותם כמו שהם,

ללא אולטימטומים, ללא התניות. אהבה כנה ותקשורת כנה. והיית כנה איתי, לכן המעט שאני חייבת הוא להיות כנה איתך.

ובנקודת זמן הזו אני מרגישה שאת מציבה לי אולטימטום, או שאעמוד לבקשותייך א,ב,ג,ד או שהחברות נגמרת.

אז עזרתי לך עם העבודה הקשה, אמרתי במקומך את מה שכל כך רצית להגיד בשיחה בינינו אבל נראה שפחדת.

וגם אני קצת פוחדת, בכנות, אף פעם לא הצלחתי בכלל לדמיין את החיים שלי בלעדייך.

את החברה הכי טובה שלי, איך פתאום ממשיכים כרגיל?

בקצת כאב, ולב דואב, אבל ממשיכים, לומדים את עצמך מחדש, ומנסים כל יום לעשות צעד נוסף לעצמאות רגשית.

כי אני לא רוצה שנהיה חברות כי אנחנו לא יכולות אחרת, אלא כי אנחנו רוצות להיות חברות.

בלי אולטימטומים, בלי התניות.