אוקי אז ככה אני יסביר לכם אל הילדים העיקרים בחיי בצפר שלי (השמות לא אמיתים) נטע- יושבת לידי :)
ואני חייבת להגיד שהיא סיוט!
היא קרציה קטנה (ודרך אגב קרציות קטנות הן גרועות יותר מגדולות) תראו מה הקטע שלה יום אחד היא מספרת לי שלבצפר היא הביאה רק שני עטים עיפרון אחד ומחק אני שאלתי אותה למה והיא אמרה לי שהיא לא צריכה שום דבר אחר!
וככה הלך השבוע הבא שלי
נטע:אפשר סרגל?
האל יא:טוב...
נטע:אפשר עט?
דפנה:איזה עט?
נטע:לא משנה לי.
דפנה:הינה.
נטע: לא האל יא לא ממש בא לי ירוק, אפשר ורוד?
וכו'! זה מה שאני סובלת ממנההה וזה לא הכללל זה אפילו לא ההתחלהה של הכל! אני לא ירחיב אל זה עכשיו...
שיר-חברה שלי
היא לא כ'כ נוראית אלי אבל היא נוראית אל חברה שלי מכיתה אחרת. וכבר לא נעים לי איתה חוץ מזה,
היא כל הזמן אוכלת לי באוזן, אתם מבינים יש לנו חדר אוכל בבית ספר, היא כ'כ אוהבת לאכול בעיקר אגוזים
וזה מה שאני שומעת כל ההפסקה "קחאופ קחום קחאופ קחום קחאפקחאפקחאפ" O.O
נגה-היא כ'כ WNNA BE (רוצה להיות) גותית היא כ'כ לא חכמה זאת אומרת היא בכוונה מדברת בקול נמוך בשביל
שהיא תישמע מגניב יותתתרר! חוץ מזה שהיא קוראת לבנות שעוברות לידה פקאצות אבל לעומת זאת כשאני עוברת לידה אני חושבת "פקאצה"!
(חצאית חאקי קצרה [מכוערת] חולצת בצפר צמודה בלבן גרביוני זברה ומגפיים קצרים של all star [השילוב הכי נורעי שראיתי בכל ימי חיי. בנות, אתן לא מסכימות?!]
יש לי עוד אל מי לדבר. והפעם זה מישהו שיש לי קראש קטן אליו (הלואיי שיש לו גם אליי)