יום ראשון בבוקר , עייפות .בקושי קמתי מהמיטה , אעאעעא , אין לי כוח לבית ספר
. רק פעולה אחת קפצה לי לראש "להבריז" .
אז יצאתי עם החברים שלי , והלכנו ל X הביתה , והיה דווקא כיף . אכלנו , שתינו , צחקנו , טיילנו ,ראינו סרט והיה ממש כיף .
אחריי זה הלכתי לחברה שלי Y ואכלנו אצלה ואז חזרתי הביתה , אמא חיכתה לי בסלון .
הייתי ממש לחוצה באותו היום , שחס וחלילה אמא לא תגלה . אבל היא לא גילתה . את הלילה עברתי בנחת , פשוט ירדה לי אבן מהלב .
יום שלישי , הרגשתי רע מאוד , חולה או משהו כזה , ואמא שלי לא הרשתה לי להישאר בבית , אז צעקנו אחת על השניה , יצאתי מהבית לבית ספר וטרקתי את הדלת . כל כך כעסתי
. והחלטתי להעניש" את אמא שלי והברזתי , למרות שהייתה לי תחושה רעה ( בד"כ יש לי תחושות רעות לפני שדברים רעים קורים
) אז התקשרתי ל X ויצאנו אני , X וחברים שלו והחלטנו ללכת אליו שוב הביתה , התחלנו ללכת בכביש הראשי לכיוון הבית שלו , פתאום אני רואה מכונית ממש דומה לשל אמא שלי , נלחצתי .
ואז הבנתי שאישה חומת שיער נוהגת ברכב הזה ונשמתי לרווחה (אמא שלי בהירת שיער ) . פתאום החלון נפתח ואני שומעת את השם שלי..." מה את עושה כאן ? למה את לא בבית ספר ? " צעקה המורה למתמטיקה .
כן כן המורה למתמטיקה תפסה אותי מבריזה
. התעלמתי , אפשר להגיד שפחדתי . המשכנו ללכת וכניראה שהמורה שלי עשתה פרסה וחזרה לצעוק עליי לחזור לבית הספר . ואני ? כמובן שהתעלמתי , פחדתי ! .
בסוף שעות הלימודים התקשרתי ל Y (מיום ראשון , זוכרים ? ) והלכתי אליה לשבת לדבר קצת .
חזרתי הביתה אמא ישבה בסלון חשבתי שהיא גילתה אבל .. היא לא . הופתעתי ולטובה . חשבתי שאולי המורה שלי נותנת לי צ'אנס לבוא אלייה לבקש סליחה .
אבל זכרו מה שאני אומרת לכם כאן : צפו לבילתי מצופה .
10 בלילה אני שוכבת במיטה , חצי נירדמת ואמא שלי באה וכועסת , מאוד כועסת , עונשים ... קיצר בלילה לא הצלחתי לישון
אז כמו שאמרתי : צפו לבילתי מצופה , כי חוק מרפי אומר שהדבר הכי גרוע יבוא בזמן הכי טוב ... אבל אני התגברתי והבנתי .. ועכשיו ...
תורכם ..
XDXDXDXDXDXD
