כן כן, אני מדבר על הצבעת החוק הראשונה, לפיה נתינה של כל שטחים יותנו במשעל עם... סוף סוף, הקראטוס(כוח) יוחזר אל הדמוס(עם), הרי זה ברור לכולם שרוב העם לא בעד נתינת שטחים, ואכן, איזו טענה הגיונית יכולה להיות לכזה מעשה? אחרת מלהראות את הפוליטיקאים הגיבורים שהביאו שלום, מזוייף אמנם, כי הוא קנוי, ובמחיר דמעותיהם של העם המסכן ששילם על האדמות הללו בדם, וכעת מסלקים אותו, אבל זה עדיין שלום! איזה ניצחון! (של הפוליטיקאי כמובן).
הייתי מזועזע כששמעתי על הרעיון של אולמרט להתחיל במומ עם הסורים על הגולן, למרות שזה היה כנראה סתם ספין.
הרי זו סטירה בוטה לדמוקרטיה, כאשר השליט מחליט בנושאים הרי גורל כמו זה מבלי להתייעץ בעם, הרי זו רודנות לשמה! הוא אמור לייצג אותנו, לא את האליטה השמאלנית הגדולה שצמחה לנו בתל אביב, אלא את כל העם! כל מדינה אחרת תגכח לנוכח עצם הרעיון של להחזיר שטחים, אלא אם כן היא הפסידה במלחמה ומכתיבים לה את זה, וכפי שזכור לי אנחנו טיטאנו עם הערבים את הרצפה בכל המלחמות שלנו איתם, אנחנו המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון, כיצד ייתן שהמדינות החלשות יכתיבו לחזקות את התנאים? זו בהחלט בעיה של הנהגה, הפוליטיקאים מעוניינים בהצלחתם הפוליטית ולא בהצלחת העם, ולמרות שאני נגד פטריוטיזם וחושב שלאהוב את המדינה שלך מעל כולן רק כי נולדת בה, ככה, ממש במקרה, הוא רעיון אבסורדי, עדיין לא מבין איך ייתכן המצב הזה.
ביי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
