המדריך הכי מבוקש בבלוג אי פעם, קריאה מהנה

את תצטרכי:

-להיות עצמך

*אופציונלי:

-להיזהר במשאלותייך

איך לעשות את זה?

כמו כל שאר הדברים עוצרי הנשימה שאנשים מסוגלים להמציא, ליצור, לחוות, לחוש, להרגיש ולפתח

בעולם המופלא שלנו, הכל התחיל ברגע אחד קטן ובו ניצוץ של... ובכן, שיעמום.

1. את? משועממת?! נו באמת, יש אינספור דרכים שבהם תוכלי להעסיק את עצמך במשך שעות.

*לכי תדעי, את עלולה אפילו למצוא את עצמך פותרת שיעורי בית במתמטיקה שלא נגעת בהם מאז כיתה ח'!

*או לחילופין: בפייסבוק, שוקלת לצמצם את רשימת החברים שלך אחרי שנתקלת בשיר דיכאון

של אבי ביטר שמישהו העלה לקיר שלו, בודקת את הנוטיפיקיישנס (שמחצית מהם בכלל הזמנות למשחקים

והשאר ליקיים מטרידים, שקיבלת הרגע על כל התמונות שלך בבגד ים מהאלבום של הקיץ, מאותו אדם),

מחלקת לייק אחד או שניים לסטטוסים אקראיים שאהבת... ופתאום, קופץ לך החלון של הצ'אט בתחתית במסך.

תמונה של יד מחזיקה לב מבייגלה נגוס אומר/ת:

"היי, ואוו את ממש ישנה"

תמונת הפרופיל שלך אומר/ת:

"חחח כן אני באמת צריכה להעביר ל-Recent"

היי רגע, הסטטוס שלו בכלל פורסם לפניי 6 דקות, הלייק מאוד עדכני!

(מה הוא רוצה?)

בעצם, ניתן לו הזדמנות.  השיחה הזאת דווקא ממשיכה בצורה דיי מעניינת...

(המקרה הקלאסי של בחור מתחיל עם בחורה שהוא מכיר במציאות דרך הצ'אט של הפייסבוק?)

מי היה מאמין שהוא בכלל שייך לשכבה מעלייך שסיימו ללמוד לפניי שנה

ולא יצא לכם להחליף יותר מאיזה "היי" וכמה מילים במסדרון.

(רגע, לא הייתה לו איזו חברה ממש רצינית פעם?)

והוא אפילו מחוסר ריליישנשיפ!

(זה בהחלט קלאסי.)

אנחנו צריכים להיפגש מתישהו.

תמונה של יד מחזיקה לב מבייגלה נגוס אומר/ת:

"אפשר את מספר הטלפון שלך? בשביל שנוכל לשמור על קשר רציף וזה"

2. הציבי סטנדרטים.

*למען האמת השיחה איתו ממש זורמת והוא אחלה איש שיחה, הממ...

(טוב נו על מי את עובדת, הוא כל כך יקבל את המספר שלך כי הוא חתיך)

כעבור יומיים

*צלצול טלפון*

"היי, תקשיבי אני פה בכביש הראשי ושכחתי לאן אני צריך לפנות ימינה או שמאלה?"

-"מה? לא! אתה לא יכול להיות עכשיו בכביש הראשי.. זה איזה 3 דקות מהבית שלי וקבענו בכלל לעוד חצי שעה!"

"אז ימינה או שמאלה?"

-"אתה ממשיך ישר ואז שמאלה בכיכר"

"זה לא כיכר, זה אי תנועה."

-"שיהיה, אכפת לך כבר לנתק שאני אספיק ללבוש חולצה?"

"רגע, תזכירי לי מה השם של הרחוב"

-"תעשה פה כמה סיבובים ותחזור אליי אחרי רבע שעה שאני אגיד לך"

"מה?? את רצינית?!"

-"נו מי מקדים ככה?! שתדע לך שמגיעה לי חצי שעה להתארגנות"

"נו אז אני אחכה מחוץ לבית שלך ואעשן סיגריה איזה 10 דקות"

-"אתה מעשן?! הממ.. יופי, מעולה."

"רגע, זה דבר טוב שאני מעשן??"

-"לא, זה גרוע מאוד ואתה צריך להפסיק.
אבל אם זה מה שנותן לי כרגע עוד 10 דקות אז אתה יכול להמשיך לקבל סרטן בכיף!"

כעבור רבע שעה

*אסאמס*

"זה ממש גס רוח לתת למישהו לחכות..."

3. תפסיקי לבחון את עצמך במראה ולכי כבר לפתוח את הדלת.

אז מצאת את עצמך מהלכת אחריי הבחור למטבח ומניחה לו לעשות לעצמו סיור בבית,

מתאפקת שלא לומר לו "החדר שלי בכיוון ההפוך" ולנעול אותו בפנים.

"אתה יודע, זה ממש גס רוח להיכנס לבית שלא שלך ודבר ראשון לפתוח את המקרר.

אתה רעב? צמא? רוצה שאני אכין לך משהו לאכול? לשתות?"

-"לא, תודה"

כעבור שעה

"מתוקה, בואי למטבח רגע! *** רוצה לבשל לך ארוחת ערב, תעזרי לו להכין את הרביולי"

את נכנסת למטבח ומוצאת אותו בחיוך מטופש של "אמרתי לך שאני טוב עם הורים"

כשלצידו אמא שלך עם מבט רצחני של "החבר החדש הזה שלך נראה ממש חמוד,

חבל שיקרה לו משהו אם הוא יעשה עוד צעד אחד לתוך המטבח שלי"

בחור חלומותייך...

הוא חתיך, הוא חכם, הוא רגיש, הוא אדם שאת יכולה לדבר איתו על הכל והוא גם יודע לבשל מצויין.

אבל כשהוא מחליט להוכיח את כישוריו במטבח של אמא שלך, זה פשוט מתכון לאסון! 

4. הנהני בראשך והמשיכי לחייך.

הסיר היקר של אמא כבר עומד על הגז בכיריים, המצרכים מונחים על השיש

ואל תסתכלי, אבל הבחור שלך חיבר הרגע מגבת מטבח לבנה לחגורת המכנס שלו ובטוח שהוא שף אמיתי.

הבחור הנכון, במטבח הלא נכון.

5. הגעת לנקודת האל-חזור.

*שמרי על קור רוח, מכאן זה רק הולך להתדרדר.

"אה ותגידי, איפה הארון אלכוהול שלכם?"

(לא, תגידו לי שהוא פשוט לא אמר את זה כרגע לאמא שלי...)

-"אין. בבית הזה לא שותים ולא מעשנים."

("רק קוברים בגינה את הבחורים שהבת שלי מכניסה הביתה ואני לא מחבבת")

"אה, חבל שאין פה איזה -הכנס שם פלצני של משקה אלכוהלי כאן- זה היה מוסיף המון לרוטב"

אם יש משהו אחד שאמא שלך שונאת, זה בלאגן ולכלוך במטבח. (בלאגן ולכלוך שבדרך כלל נגרם בגללך)

אבל כמה שלא תנסי להתחמק, בסופו של היום את הבת של אמא שלך. דם סמיך יותר ממים.

מים שמטפטפים כרגע על השיש והרצפה בגלל שהוא לא השאיר את המסננת מעל לכיור,

ומספר שבבי גבינה שהוא ניסה לגרד מעל לסיר מצאו את דרכם ללכלכך את הכיריים,

ואיך אפשר בכלל להתעלם מכל המצרכים שיש לשמור בקירור שעומדים בחוץ

ואריזות הוואקום הפתוחות שלא נסגרו בשנית, וקמח שמונח על הקצה של השולחן ובכל רגע יפול וייתפזר...

6. קחי נשימה עמוקה, שבי על כיסא ותיהי יפה ותשתקי.

*את לא הולכת להיות כמו אמא שלך.

*את לא הולכת להיות כמו אמא שלך.

*את לא הולכת להיות כמו אמא שלך.

*את לא הולכת להיות כמו אמא שלך.

*את לא הולכת להיות כמו אמא שלך.

"את יודעת, עבדתי פעם בתור טבח במסעדה, בגלל זה אני כל כך מקפיד על משטח עבודה נקי.

הרבה אנשים מזלזלים בחשיבות של זה, אבל ברגע שמכינים מספר מנות ולא רק מנה אחת מאותם מצרכים

אם לא שומרים על כל דבר מסודר במקום שלו והדברים יעמדו בחוץ הטעמים נחלשים וזה הורס את המנה.."

7. את חזקה מזה! אל תסרסי אותו, תני לו לחשוב שהוא שולט במצב.

*חוץ מזה, מגיע לו להנות מזה בהתחשב בכך שזו עלולה להיות הארוחה האחרונה של שניכם על פני האדמות.

-"כן זה ממש נכון, אתה צודק. סיימת עם הגוש גבינה? תן לי לעזור לך אני אכניס אותו למקרר"

***

מהערב הזה הגעתי למסקנה חד משמעית:

הוא מבשל רביולי מצויין!

אה כן, וגם שאין דבר כזה בחור נורמלי, כמו שגם לך בטח לא חסרה איזו שריטה