את התופעה הבאה תוכלו לחזות בכל רגע, שעה, שבוע או יום;

לכל אדם יש מטען שהוא סוחב עימו ממקום למקום.

יש המסתובבים עם מזוודה גדולה ומסורבלת,

יש שמתהלכים עם תיק יד של גברת.

יש שבכלל יעדיפו תיק גב נוח,

ויש שיתעקשו לגרור איתם עוד אחד וכמה בכוח.

ולי?

לי יש תיק צד דמוי עור אדום, עם רצועה לכתף ולו אבזמים בזהב,

למה דווקא אותו אתם שואלים? כי זה מה שבא לי עכשיו.

לא ארחיב הפעם אודות הרוכל מתל אביב,

שרק עבור הפרוטוקול: מכר לי אותו במחיר... חביב.

בואו ניגש ישר ולעניין,

הפסיקו רגע להסתכל רק על הקנקן.

לא תאימנו כמה בו נכנס,

(המטען שלי ממש לא בגרסת גודל כיס המכנס)

חטיף אנרגיה בטעם פקאן,

ארנק ובו שטרות שחלקם אינם מכאן.

תעודת זהות ישראלית,

מצית

(אם תסתכלו היטב אפילו שתיים!)

אודמים וגלוסים אינספור לשפתיים.

מגבונים לחים ממסעדות אקראיות,

אוזניות לשמיעת מוזיקה כשמשעמם בנסיעות.

זוג מטבעות שוקולד מחנוכה במצב לא-אכול,

עט ענקי שקניתי בחו"ל.

סינר עבודה שחור (למקרה שיקפיצו למשמרת)

צרור מפתחות עם מגדל אייפל שנקנה כמזכרת.

דברים שימושיים כמו סיכה לשיער, חוט תפירה ומחט,

כי מי יודע מתי אצטרך לפרוץ מנעול

או לתפור חור ממש איפה שה...תחת.

פותחן בקבוקי בירה שגילוי קיומו בתיקי היה דיי מפתיע,

ואחרון חביב ספר קריאה מותח (ששש.. שלא תעזו להפריע!)

נכתב עבור פרוייקט "מה יש לי בתיק?"