ביוטי:

'ועכשיו אתה נזכר להגיד שיש לך רגשות כאלה כלפי? עכשיו כשהכל אבוד?

אתה חסר אחריות גיזר, באמת. אתה מבין שגם לי יש הרגשות האלה כלפיך?!'

גיזר:

'אוקי נו, מה הבעיה כאן בדיוק? בסך הכל רציתי לחשוף בפניך את מה שאני מרגיש.

את מבינה שהתגובה שלך משונה נכון? הרי אנחנו כבר בסוף. אין הפרעות.'

ביוטי:

'כן גאון. אבל אנחנו נמשיך במקום אחר. ואתה לא חשבת שאולי לא נזכור את כל זה?

צריך לחשוב לפני מעשה גיזר באמת! אתה חסר אחריות...'

גיזר:

'סליחה? לא חשבתי על כל זה האמת. אבל אולי ננצל את הזמן יחד? כי לא נשאר הרבה ממנו.

אחרי סגירת הבלוג הולכים להיות לנו חוויות חדשות, הרפתקאות שונות, לא נזכור את מה שעברנו.'

ביוטי:

'על זה לא חשבתי תודה רבה, אצטרך עכשיו לחשוב איך אשרוד את השיגועים של פטש מחדש.

אצטרך כנראה לעשות גיבוי למוח. יש לך מושג איך עושים את זה?'

גיזר:

'ואני בסך הכל רק אמרתי שאני אוהב אותך. ותמיד רציתי שנהיה יחד מהרגע הזה שהצלתי אותך.

את הסיבה לכך שהצטרפתי לחבורה הזאת ו...'

דון פטש:

'כן, גם אני אוהבת אותך! מקווה שתזכור לאחר שנעבור לבלוג החדש.

אם תשכח אהיה נבוכה.'

גיזר:

'הייתי אמור לצפות שדבר כזה עלול לקרות....'