התחלה של החומר שלנו בפיסכולוגיה, תהנו 
* הערה רמות המודעות ומרכיבי האישיות קשורים זה לזה*
רמות המודעות ע"פ פרויד
הלא מודע
החלק הגדול החשוב ביותר שמשפיע על התנהגותו של האדם, הוא כולל את התכנים: רגשות, חוויות, דחפים, רצונות, תשוקות, לתכנים אלו האדם אינו מודע וזאת משום שאם ידע על קיומם הוא יכנס לחרדה גדולה, לדוגמא ילד שממש שונא את אביו, אם היה מודע לשנאה זאת, זה היה גורם לו לזעזוע עמוק, מכיוון שהחברה חינכה אותנו לאהוב את הורינו, ושנאתו נחשבת לסטייה חברתית. המודע הוא סוג של תיבת הפתעות ויש עליה מכסה כבד, מכיוון שהתכנים שבלא מודע רוצים לפעמים לעלות למודע ומה שמונע מהם הוא בעצם הצנזור, שהוא שומר סף שבוחר אילו תכנים יכולים לעלות ומודע ולאילו אסור, כאשר התוכן המסוכן רוצה לעלות למודע הוא מסווה את עצמו לתוכן לא מסוכן, וכך בעצם הוא מצליח לעבוד על הצנזור, ולעלות למודע כתוכן לגיטימי, לדוגמא: נער שנמשך לאחותו, התוכן המסוכן עולה מאל ה"לא מודע" אל ה"מודע" בכך שהנער מקניט את אחותו, ואם הנער יגלה שהוא נמשך לאחותו הוא יכנס לחרדה גדולה, מכיוון שמשיכה לאחותו היא בגדר סטייה חברתית חולנית.
על פי פרויד – אנו יכולים להוכיח את הלא מודע בעזרת שלושה אמצעים:
1)היפנוזה- במהלך ההיפנוזה האדם מספר חוויות שחווה בעבר.
2) ניתוח חלומות – החלומות התכנים הלא מודעים מופיעים בתחפושות ומיוצגים על ידי סמלים.
3) פליטת פה – כאשר אדם פולט באופן לא מודע מילה שמבחינת איות קרובה למילה המקורית שהוא רצה לומר.
סמוך למודע
הסמוך למודע מתאפיין בתכנים שבאים משני מקורות עיקריים:
1) תהליך ההזכרות – אדם השולף מזיכרונו תכנים שהוא מעוניין להיזכר בהם למשל: אם נשאל מישהו למה הוא נעדר אתמול מהשיעור, הוא יצטרך להיזכר מה הייתה הסיבה להיעדרות, בתהליך זה התוכן עובר למודע ע"י ה"סמוך למודע", ה"סמוך למודע" מעלה ל"מודע" תכנים לא מסוכנים מה"לא מודע".
2)התכנים של המקור השני נאגרים בסמוך למודע, ומקורם בלא מודע, אלו הם התכנים המסוכנים שעולים בתחפושת ומהתלים בצנזור, תכנים אלו אינם עולים כפי שהם בגלל הסיכון הכרוך בכך.
מודע
המודע הוא מאגר התכנים שאנו מודעים אליהם בכל רגע נתון, כלומר כל התחושות, החוויות, מחשבות, הרגשות שאנו קשובים להם ברגע זה, למשל: כפי שאני כותב עכשיו וכפי שאני קשוב לגיחוח שעלה על פני שכתבתי את זה. אם אני יושב ומרחף במהלך השיעור כפי שילד שחושב על משחק המחשב החדש שלו, הוא קשוב לתוכן שהוא חושב עליו, ולא לשיעור, השיעור לא נמצא במודע, התוכן של השיעור נמצא ב"סמוך למודע" , התכנים שנמצאים ב"מודע" והתכנים בנמצאים ב"סמוך למודע" מתחלפים בקצב מהיר ובסוף אם אין צורך בתכנים, התכנים עוברים ל"לא מודע".
מרכיבי האישיות על פי פרוייד
הסתמי(איד)
האיד הוא חלק באישיות שאנו נולדים איתו, האיש לא משתנה לעולם וכולל בתוכו את כל האינסטינקטים שנמצאים בלא מודע, פרויד חילק את האינסטינקטים לשני סוגים, של החיים, ושל המוות.
האינסטינקטים של החיים
אינסטינקטים אלו כוללים אצל פרוייד את הצרכים החשובים של האדם להמשיך את קיומו והישרדותו, שבלעדיהם נמות. למשל: אוכל שתייה, אוויר, מין, אצל פרויד המונח מין הרבה יותר רחב מהמשמעות הגופנית שלו, מכיוון שהוא מבטא את הצורך לאהוב, לבנות, לגדול, לצמוח, להתפתח, כשאנו מדברים על הנאה גופנית פרויד מדבר על הגוף כולו עם דגש על 3 אזורים: איברי המין, הפה, ופי הטבעת. פרויד טוען שתינוק שמוצץ חלב מאימו נהנה מכך מינית, וגם ילד קטן שמפריש צואה שואב מכך הנאה מינית.
האינסטינקטים של המוות
אלו כל הדחפים שמביאים את האדם לפגוע בעצמו, ברכוש, ובזולתו, דחפים אלו באים לידי ביטוי בצורה תוקפנית מילולית ופיזית.
- הסתמי שואב את האנרגיה שלו מהתהליכים ביולוגיים, הסתמי מטווח בין התהליכים הביולוגיים והנפשיים. לכל דחף על פי פרויד יש מקור גופני, ומצד שני מקור נפשי, לדוגמא: כאשר אדם מתעצבן מצד אחד עולה לו לחץ הדם, ומצד שני( ההקבלה הנפשית ) האדם מתעצבן.
- המקור הביולוגי המניע את האדם לספק ולבצע פעולה שתפחית את המתח שנגרם לאדם בעקבות העוררות הביולוגית, למשל: אדם רעב צריך להפחית את המתח על ידי אכילה מכיוון שהרעב מוציא אותו מאיזון נפשי וגם מאיזון גופני.
- העיקרון שמנחה את הסתמי הוא העיקרון ההנאה והכאב כלומר כמה שיותר הנאה ומנסה להתרחק מהכאב, מטרת הסתמי הוא סיפוק מיידי של הדחף מרגע שהוא מתעורר ומונחה ע"י הטענה "כאן ועכשיו" כלומר הוא לא מתחשב במגבלות המציאות ובערכים מוסריים, זאת אומרת, הסתמי לא יכול להבחין בין טוב לרע. התינוק מורכב כולו מהסתמי מכיוון שהוא בנוי על העקרונות "ההנאה והכאב" ו"כאן ועכשיו" זאת אומרת שתינוק שמוצץ את חלב אם מאימו הוא נהנה מכך, ושכואב לו הוא בוכה, ושיש לו הפרשות הוא מפריש אותן כאן ועכשיו.
- מאפיין נוסף לסתמי הוא בלתי הגיוני כלומר הוא לא יכול להבדיל בין תפיסה אובייקטיבית (מציאותית) לבין תפיסה סובייקטיבית(דמיונית) למשל : תינוק לא יכול להבדיל בין הגלידה שמציאות, לבין הגלידה בדימיון, הסתמי הוא לא הגיוני מהסיבה שמתקיימים בו יצרים מנוגדים, כלומר שהוא יכול לשנוא ולאהוב אדם בו זמנית, ( לא סתם אומרים שאם אתה כועס על מישהו אכפת לך ממנו....).
עיקרון שיווי המשקל - למרות שהאדם בורח מהמוות כל חייו, ברמה היום יומית ע"י אכילה שתייה ונשימה, באופן אירוני, האדם שואף להגיע אל המוות, אבל באופן לא מודע, מכיוון שעל פי עיקרון שיווי המשקל, במוות הגוף נמצא באיזון מושלם ואין לו צרכים גופניים ונפשיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
