נכנסת שוב לאיזשהו לופ כזה, ריקנות, חוסר כיוון, ניסיון כושל של מילוי החללב הריק.

מרגיש שאיבדתי משמעות, פתאום אחרי שנה עמוסה ומלאה בתוכן, יש כמה שבועות ריקים עד הסבב הבא.

והשבועות הריקים האלו, זה גיהנום.

גיהנום שמושך את כל הכוחות, מוציא חשק ורצון, הורס תוכניות ואופטימיות.

מה אני אמורה לעשות בזמן הזה, כל כך הרבה זמן חסר תכנון ומעש.

מרגישה אבודה בין כל השניות, הדקות והשעות האלו.

יש יותר מידי מהן.

מה עושים פתאום כשאין לך כל כך הרבה דברים שצריך להספיק?

איך מנצלים חוסר מעש מוחלט?

כל הניסיונות הנואשים למלא את החסר, הסקס חסר המשמעות, השעות שנשרפות על ידי צפיה בדברים חסרי תוכן, השינה שעוברת את הטעם הטוב.

כל הניסיונות האלו הם רק מחמירים את המצב, את תחושת החוסר וריקנות, ניסיון אחר משמעות חדשה.

אולי פשוט אמשיך להסתובב בעולם ללא משמעות, מי יודע אולי גם אתרגל למצב הזה.