צלצול השעון המעורר נשמע ברחבי החדר. ג'ון נאנח קלות והושיט ידו לכבות אותו. הוא עדיין לא פקח את עיניו, נזהר מן השמש שהגיחה מבעד לתריסים. הוא מישש בידיו את צדו השני של המיטה, אך למרבה הפתעתו הוא היה ריק. בתנועות איטיות ומחושבות הוא קם מהמיטה, לבוש אך ורק בבוקסר בצבעי השמיים. הוא הרים מכנס טרנינג כהה שהיה מונח על הרצפה ולבש אותו. אחר-כך דדה לכיוון חדר האמבטיה, שוטף את פניו מספר פעמים.
*************
"אין לך מה לדאוג, אני בטוחה שהיית מעולה!" ג'סיקה ניסתה לעודד את ידידה הטוב לוקאס. היא השעינה את שפופרת הטלפון על כתפה הימנית, ובו זמנית הכניסה פרוסת לחם שחתכה זה עתה לתוך הטוסטר.
"אני ממש מצטערת, אבל אני חייבת לצאת לעבודה.. קבעתי עם ברוק לארוחת צהריים, רוצה להצטרף אלינו?" שאלה אותו. "אז נדבר יותר מאוחר," אמרה לאחר ששמעה את תשובתו.
היא הניחה את השפופרת על השולחן, אחזה בתיק היד שלה, ויצאה מן הדירה.
*************
ג'ון נכנס למטבח כשהוא לבוש במכנס מחוייט וחולצה לבנה חצי מכופתרת.
קתרין ישבה במטבח והחזיקה בידה ספל תה.
"בוקר טוב," הוא נישק את לחייה הימנית.
"בוקר מעולה בייב," היא חייכה אליו.
"את רוצה שאני אכין לך משהו לאכול?" הוא הציע באדיבות.
"הייתי שמחה אבל אני חייבת לצאת," היא השיבה והעבירה מבט חטוף בשעון שעל הקיר.
"כל-כך מוקדם?" הוא שאל באכזבה.
"לצערי כן, יש היום צילומים לקמפיין גדול," היא נאנחה וקמה מן השולחן, מניחה את פסל התה בכיור.
"בהצלחה בצילומים," הוא התקרב אליה וחיבק את מותניה.
"תודה," קתרין נשקה לפיו.
הוא שחרר את אחיזתו והיא פנתה לכיוון הדלת.
"בייב אל תשכח לאסוף את החליפה שלך בשביל האירוע היום בערב," היא אמרה רגע לפני שיצאה מן הבית.
"אירוע? איזה אירוע?" ג'ון שאל בתמימות.
"מה? מה זאת אומרת? ג'ון!" עיניה של קתרין נפקחו לרווחה, ולפני שהפסיקה להוציא מילה נוספת מפיה ג'ון התפרץ, "סתם, סתם צחקתי! אל תדאגי, ברור שאני זוכר".
קתרין שלחה לו מבט עצבני, והוא בתגובה חייך. לבסוף גם היא נכנעה, שלחה לו נשיקה באוויר, וסגרה את הדלת אחריה.
*************
ווילאם דאלס ישב במשרדו ומולו הונחה ערמת דפים גדולה. הוא קרא בעיון את אחד המסמכים כאשר צלצול טלפון הפריע לו.
"כן?" הוא ענה בחוסר סבלנות.
"מר בלוסום על הקו, להעביר לך את השיחה?" ג'נט, מזכירתו שאלה.
"אוקי.. כן.. בסדר, תעבירי את השיחה," ווילאם מלמל בעצבים.
*************
ג'סי ישבה ליד שולחנה, עיינה באחד הדפים ותקתקה דבר מה במחשב.
"היי!" נשמעה צעקה קולנית מאחוריה.
היא קפצה מבהלה ולא הופתעה לגלות את חברתה הטובה ביותר, ברוק, עומדת לצידה בחיוך.
"הבהלת אותי מפגרת אחת!" ג'סי צעקה עליה.
"'הבהלת אותי מפגרת אחת!'" ברוק חזרה על דבריה בקול צפצפני, מנסה לחקות אותה בצורה מגוחכת.
"מה את עושה פה? חשבתי שקבענו לאכול צהריים.. עכשיו רק 11 וחצי," ג'סי הצביעה על השעון בצד מסך המחשב שהיה על שולחנה.
"בראנצ'!" ברוק הכריזה ומשכה את חברתה אחריה לכיוון המעלית.
*************
דפיקה קלה נשמעה על דלת משרדו של ג'ון.
"כן?" הוא קרא לכיוון הדלת.
דלת המשרד נפתחה באיטיות וראשה של ג'נט המזכירה הגיח מן החריץ.
"אדון דאלס, אביך מבקש שתגיע למשרד שלו בהקדם," ג'נט הודיעה.
"אוקיי, תודה" ג'ון השיב, והבחורה סגרה את הדלת.
בחוסר חשק מוחלט הוא הקים עצמו מן הכיסא, ובדיוק באותו רגע מקס, חברו הטוב, התפרץ למשרד.
"אחרי העבודה, אני ואתה בבר," מקס הכריז.
"עם כמה שהייתי שמח לשתות עד אבדן חושים ולקום בבוקר עם כאב ראש וצעקות מקתרין, אני נאלץ לוותר.. יש היום איזה אירוע השקה," ג'ון אמר.
"איזה אירוע?" מקס התעניין.
"מסיבה חגיגית לרגל השקת הקולקצייה של סופיה מארש... קתרין רוצה שאני אבוא," ג'ון הסביר.
"אתה רוצה להגיד לי שאתה הולך למסיבה עם מלא דוגמניות נואשות שמחפשות קצת בילוי אחרי כל העבודה הקשה ומוכנות לקפוץ לזרועות של כל גבר פנוי שיהיה שם?".
"אוקיי מקס, אני אגיד לקתרין להכניס אותך לרשימת האורחים," ג'ון נאנח, הוא כבר היה רגיל לכך וידע בדיוק מה מקס רוצה.
"מעולה," מקס חייך חיוך מרוצה וטפח לחברו על השכם.
*************
"תגידי את לא אמורה לארגן דברים לאירוע היום בערב?" ג'סיקה שאלה את חברתה כאשר השתיים ישבו בבית קפה.
"זה טירוף מה שהולך שם עכשיו, כולם בלחץ, וסופיה עצבנית. היא אמרה שהיא מעדיפה שלא יהיה שם בלגן מיותר, אז היא שלחה אותי ואת לורן לאולם גרדן, לבדוק שהכל תקין והכל מוכן," ברוק הסבירה. "אני אמורה לפגוש את לורן פה עוד 20 דקות".
"הבנתי.." ג'סיקה השיבה.
"אה תקשיבי, שכחתי להגיד לך... את באה לאירוע," ברוק הודיעה לה.
"פחח מאיפה זה הגיע פתאום?".
"אחרי התצוגה וכל הנאומים, תתחיל ה'מסיבה' האמיתית, תהיה שתייה חינם, ומוזיקה, והרבה בנים חתיכים ופנויים, ושתייה חינם..." ברוק ניסתה לגרות אותה.
"אני לא יודעת.." ג'סי היססה.
"נו ג'ס אל תשאירי אותי לבד בים הדוגמניות המושלמות האלה! זה לא הוגן!" ברוק רטנה וסיימה את דבריה בפרצוף עצוב ומבט מתחנן.
"טוב בסדר, בסדר!" ג'סי נכנעה והחלה להריץ במוחה את כל השמלות שיש לה בארון, חושבת איזו אחת כדאי לה ללבוש.
*************
"אני לא מאמינה שאתה לא בא איתי לשם," ג'סי רטנה. היא ישבה במושב הקדמי לצד לוקאס שנהג במכונית.
"תגידי תודה שהסכמתי להסיע אותך," הוא השיב.
"תודה," היא מלמלה. "אני עדיין לא מאמינה שאתה משאיר אותי שם לבד!".
"את לא חייבת ללכת," הוא אמר.
"אתה יודע מה? הפסד שלך! הולך להיות כל-כך כיף, פשוט אדיר! האירוע של השנה! של העשור!" ג'סי הקצינה את רמת ההתלהבות ובכך גרמה לה להיראות מגוחכת ולא אמינה.
"אני חושב שאני אחיה עם 'ההפסד'". לוקאס עצר את המכונית בצדי הכביש ועבר להביט בג'סיקה.
"אוף," היא אמרה בקול זעוף. "תודה על הטרמפ לוק, אני אתקשר אלייך יותר מאוחר". היא נתנה לו חיבוק זריז ויצאה מן המכונית.
*************
"...ודיוויד הבטיח לי שהוא יכיר לי אותם היום! אני מקווה שהכל ילך חלק.. זה ממש יכול להקפיץ לי את הקריירה בענק! תאר לעצמך אני תחת חסותם של מייקל לאונד, פול ביינטון או אפילו סופיה מארש! אני אופיע בכל שערי העיתון, בכל המגזינים," קתרין דיברה בשטף על כל שאיפותיה שהסתכמו ככל הנראה בתהילה, פרסום ועוד קצת תהילה.
ג'ון עמד לצדה, במרפסת הגדולה של האולם, מסתכל לצדדים ומחזיק בידו כוס של משקה חריף מסוים.
"בייב?" קתרין פנתה אליו. "אתה מקשיב לי בכלל?".
"כן בטח," הוא הסב את מבטו אליה.
"הכל בסדר? אתה נראה מעופף לגמרי".
"הכל מעולה," הוא ענה והשפיל מבטו כלפי מטה, מביט בתכולת הכוס שלו.
"אני חייבת למצוא את דיוויד ולהתחיל להתערבב קצת עם האנשים פה, אתה תסתדר בינתיים בלעדי נכון? אני אחזור אלייך ברגע שהכל יתחיל," קתרין אמרה.
"אוקיי, אין בעיה".
קתרין התרחקה מן המקום בצעדים זריזים, וג'ון פנה לכיוון הבר.
*************
'אני לא מאמינה שברוק שכנעה אותי לבוא לכאן כשהיא בכלל עסוקה לה בארגון של הכל, והיא השאירה אותי לבד כמו איזו אומללה...' ג'סיקה חשבה לעצמה בזמן שנכנסה לתוך האולם, מנסה לפלס את דרכה במהרה מבלי ליצור קשר עין עם אף אחד.
"איפה הבר לעזאזל?" היא סיננה לעצמה והסתכלה סביב, מגלה שהבר נמצא ממש מאחוריה. 'טוב זה היה מביך...'.
היא התיישבה על אחד מכיסאות הבר הגבוהים, מחכה בסבלנות שהברמן יסיים למזוג משקה לאחד האורחים.
"טקילה סאן-רייז," היא ביקשה מהברמן.
"מיד יגיע יפיפייה," הברמן השיב בקריצה.
היא הפנתה את מבטה שמאלה, והבחינה בבחור צעיר לבוש בחליפה מהודרת שישב בכיסא לידה. הוא הסתכל עליה חזרה, והיא מיד הסבה את מבטה חזרה אל הברמן שהושיט לה את הכוס עם המשקה.
"תודה," היא קראה לעבר הברמן, אבל הוא כבר עבר לקח הזמנה ממישהו אחר.
"אז מה? את נהנית מכל רגע אה?" פנה אליה הבחור שישב לצידה.
"אני עד כדי כך שקופה?" היא שאלה אותו בחיוך.
"אל תדאגי, אנחנו על אותה סירה," הוא חייך חזרה.
"אני לא מבינה למה לוקח לדברים האלה כל-כך הרבה זמן להתחיל... ולהסתיים".
הבחור צחק ואז אמר באנחה, "אני מסכים איתך לגמרי".
היא לגמה שלוק ארוך מן המשקה שלה והניחה את הכוס הריקה על הבר.
"אני ג'ון," הוא הציג את עצמו.
"ג'סיקה, אבל תקרא לי ג'סי".
"אז מה ג'סי, את גם דוגמנית?" ג'ון שאל.
"אני? ממש לא," היא השיבה וגיחכה עצם המחשבה על עצמה בתור דוגמנית.
"את דווקא משתלבת לא רע עם שאר הדוגמניות פה".
"תודה אני מניחה, אבל אני אוותר על קריירה בתחום הזה לעת עתה".
"אני חושב שזה ייקח פה עוד חצי שעה לפחות עד שהעסק יתחיל, את רוצה אולי לצאת בינתיים החוצה, לשאוף קצת אוויר?" ג'ון הציע.
"אני אשמח לצאת החוצה, אבל לפני זה אני רק רוצה להזהיר אותך שאני לא רוצה סטוצים מזדמנים או משהו בסגנון..." ג'סי אמרה בקול נחוש.
"אוקיי," הוא חייך. "אז לפני שאנחנו יוצאים החוצה אני רק רוצה להזהיר אותך שיש לי חברה," הוא אמר.
"אה..." היא השיבה והרגישה את הסומק עולה על לחייה. 'מטומטמת' היא גערה בעצמה.
*************
תגיבו ותגידו לי מה דעתכם!
אני מקווה שאהבתם..
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
