מספרת סיפורים, אגדות ורואה את נסתרות החיים. אם יש לכם מזל אתם תצליחו לשמוע את סיפורי,את דברי.

לא קטע הפעם יותר... פריקה? או משהו שהבנתי במהלך יומי.

כשאנחנו, אנשים בודדים. מחפשים זוגיות. חבר או חברה ידיד או ידידה אוזן קשבת או סתם אדם.

אנחנו הולכים למחשב, מדליקים את העולם החדש בלחיצת כפתור ו...

מתחילים לקנות. כמו בגדים ככה גם אנשים. נכנסים לאתרים כל אתר שהוא

ומתחילים למכור את עצמנו. "אני אישה יפה,רזה ומצחיקה." "אני גבר נאה, רווק שרמנטי רומנטי פשוט מציאה."

"אני רוקדת, מצלמת, קופצת חייה את חיי" "אני צייר,רגיש ממש נפש של אומן"-הבנתם את הרעיון.

ממש כמו פיסת בשר או ירק. אנשים מתלוננים שהתרבות של היום היא תרבות צרכנית וזה נכון

הרי אנחנו אוהבים לקנות ולמכור. שזה בסדר גמור אפילו משעשע מעביר זמן ריק.

מה אני אקנה לעצמי היום? אולי איזו אישה מצחיקה או שהפעם אתפרע ואקח לי אחת שאוהבת אתגרים.

או שאולי נגוון וניקח את הרומנטית לא! היום איני רוצה לנשים אולי אקח לי היום איש חזק שיקח את דברי הכבדים.

תרבות צרכנית אנחנו, כן אנחנו קונים ומוכרים את עצמו. מתלוננים אך ממשיכים עם זה.

אפילו פנים מול פנים, ששואלים אנו את אדם האחר מי הוא, בעצם אנחנו רוצים רשימה של דברים.

אם אנחנו לא ממלאים את הרישמה אז... להתראות.

מבלי לשים לב אנחנו רוצים רק את התקציר, רשימה קצרה ולא מילה נוספת! הרי למי יש כוח לצאת מחייו ולהסתכל על אחרים?

מילים חכמות לא תמצאו פה,פיתרונות מופלאים גם לא. דבר אחד אתן לכם דבר אחד אומר לכם

שאני אנסה לא למכור את עצמי אני לא אציג את עצמי כרשימה אני אדם עם הרבה דברים

אם ישאלו את זהותי וירצו רישמה אומר שאני אדם ואת זהותי אני עוד מחפשת בעצמי.