עזרה ממישהו כדי שלא אעשה לעצמי משהו.עזרה ממישהו שיראה לי שלא הכל שחור.
עזרה ממישהו שיהיה לו אכפת, שיזכור אותי כל הזמן.
אני עומדת בנקודה כל כך שברירית, כל כך פגיעה...
אני מרגישה שעוד שנייה אני מתרסקת.
כל כך עצוב לי בלב אני לא יכולה להכיל את זה יותר
אני לא יכולה לבכות יותר כי שום בכי לא יתאר את הרגשתי.
שום תגובה אנושית לכאב לא תכיל את הכאב שלי.
והראש פונה לכיוונים לא טובים. לכאב. לסבל.
איפה האהבה שחיפשתי כל כך הרבה? למה החיפושים אחריה הותירו אותי בודדה?
אם הייתה לי אהבה לא הייתי צריכה לחפש אותה במקום אחר. אבל חיפשתי עוד כי אני לא מסתפקת.
שמעתי דברים נוראיים היום,
איחלו לי להנות בבדידות הצפוייה לי. כי אף אחד לא יוכל לאהוב בן אדם בוגדני כמוני.
ושום הראש חושב על מוות ופציעה. וכמה יהיה יותר טוב אם לא יהיה כלום.
הראש כל כך חולה והנשמה גוססת. בדידות תהומית שלא חוויתי כמוהה מעודי. בחיים לא הייתי כל כך בודדה. ולבד.
אני רוצה לצעוק לעולם שחרא לי שיתייחסו אליי שיתנו לי חיבוק. אבל העולם הוא לא צמר גפן ואני לא מלאך טהור.
הלוואי ויכולתי להיות כואבת כמו אנשים אחרים.
הראש שלי כרגע קופץ מראש מגדלי עזריאלי.
אני צריכה עזרה
כיתה ח'