אני לא אגיע עד גיל 20 אני לא מסוגלת. המוח שלי משתגע. לא הרגשתי שמחה כבר יותר משנתיים. והנה הדמעות יוצאות
אני מכירה את הילדים שהיו אמורים להיות לי, קוראים להם איילה ויואב והם עצובים כמוני. אני חולמת כל כך הרבה על לידה והילדה שלי. בכל החלומות שאני חולמת על איילה יוצאת, היא לא מתייחסת אלי. כבר בגיל שבוע היא לומדת ללכת ורצה ממני. לפני שנה הטבעתי אותה באמבטיה.
אבל יהיו לה תלתלים, היא לא תישאר קירחת לנצח.
אני יודעת מי יגדל אותם.
תמיד לפני מותי דמיינתי שאני יולדת ומתה. אני יודעת מי יגדל אותם.
הדמעות שלי זה כמו הסמים שלי.
אני מרגישה קצת יותר טוב אחר כך. יותר מידי פרטים יש לי
אני לא יכולה לצאת. אני לא רוצה לצאת ואני לא יכולה לצייר יותר. אני כל כך מתוסכלת. אני לא יכולה לכתוב יותר. קשה לי גם עכשיו.
"אני
אוהב אותךךךךךך"
חושך וקר לי אני רועדת ומרגישה חסרת ביטחון. לחץ ואי נעימות. פראנוייה שזה יגמר מהר מידיי והכל ילך לעזאזל.
זה קרה לי וזה יקרה לי
מה אני נותנת להרגיש, מה אני משדרת
3 וחצי פעמים מספטמבר- "אני לא בנוי לקשר"
ואני לא אומרת כלום.
מביך לי ועצוב לי. אני לא אומרת כלום הם אולי קוראים את מחשבותיי אף על פי האטימות שלהם. למה אנשים לא מבינים את ההשפעה שלהם על אנשים אחרים? סחבקים זה טוב.
כבוד זה טוב.
אני מתפוצצת צריכה להרגיש שמחה. אני בוכה בוכה בוכה קשה לי וקשה לי לנשום. צער ובדידות. לחץ. אני נחותה יותר מכם. אני לא מגניבה כמו שאני נשמעת. אני משעממת ועצובה. אין לי חברים ידידיי.
אני נעלבת במהירות האור. הציפיות שלי בעננים וההוויה שלי בריצפה.
אני רוצה להרגיש שמחה וביטחון. זה אמצע הרחוב אל תעזבו אותי לבד.
לא תהייה לי אהבה לא תהייה לי אהבה.
האמנתי בדבר הלא נכון. אבל זה ממש בסדר. לידיד שלי, יש מחלת אור מידבקת ואני לא אראה אותו הרבה זמן וזה קצת עצוב לי. כי הוא מרגיש אליי משהו שלא הרגישו אליי הרבה זמן. הוא בכלל חושב שאני לא יפה. הוא נתן לי ציון 6.
תאחלו לי לישון לנצח.
נעים לי בחולצה ירוקה. הזעתי בלילה וזה נחמד
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שין גימל
