כרגע גיליתי שלפני כ-12 שנה שאמא שלי בגדה באבא שלי עם החבר הכי טוב שלוושמעתי שאבא שלי אהב אותה
ופינק אותה
והתנהג אליה כמו אל נסיכה
אז שאלה אותי עכשיו בת משפחה אם אני יודעת למה הם התגרשו. ונורא מוזר לי הקטע הזה,
כי לא שואלים בד"כ. היא בדקה את השטח כדי שלא תגיד משהו לא במקום
אבל זיכרון שלי, שמלפני שנה שנתיים אשתו של אבא שלי אמרה שחושבים שהיא בגדה בו. לא כל כך הקשבתי לה, כי יוצא לה לפגוע בי מידי פעם ופעם. אם בכוונה ואם לא.
ועכשיו כשזה ודאי לי, אני מרגישה כועסת. כועסת ונבגדת,
שאמא שלי בכבודה ובעצמה שינתה לי את מסלול החיים וגרמה להם להראות כמו שהם היום.
ב-12שנה האחרונות הייתי צריכה לשמוע כמה ילדה שמחה אני הייתי לפני שההורים שלי התגרשו
מכיתה א' אני צריכה לסבול הערות על כך שאני עצובה כל הזמן
מכיתה א' העירו לי שאני לא מתחברת עם אנשים
מהילדות אני בדיכאון, בדיסטמיה, מהילדות אני מתה מפחד להיות איתה בבית
היא הזניחה אותי
היא איימה עליי
היא השפילה אותי
היא זלזלה בי,
וחיינו עד היום, שתיים בדירה אחת קטנה ומסריחה מלאה בזבל
למה אמא
למה
אני לא אוהבת אותך,
אני כועסת עלייך. אני ריחמתי עלייך
אבל לא מגיע לך רחמים. אני מבינה בגידות, הן טבעיות,
אבל איך יכולת אמא
להשאיר אותי איתך
אבא הלך בגללך
את לקחת ממני את אבא שלי
את השפיות שלי
אני חולת נפש בגללך והכי גרוע- אני בדיוק כמוך.
אבל למה לא יכולת להיות קצת יותר מאופקת?
אני דפוקה לגמרי
בגללך
אני לא יכולה לאכול אפילו
כמו שצריך
כל חלק בי דפוק
כי פירקת לי את הנורמאליות שנותרה בי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שין גימל
