כואב לי כל כך כואב לילא יודעת אם כואב לי מהשיברון אן מזה שככה השנה החדשה שלי מתחילה.
משהו בי דפוק, מוותרים עליי כמו על ארוחת בוקר שבמקרה היא הארוחה הכי חשובה ביום.
אני אמרתי לעצמי לא להתאהב,
אבל זה בא לי בחלומות. הרגשה לא רצונית כזאת.
יש לי תקופת התנסות של שבועיים. באים רואים נתפסים חזק בלב והולכים
אני כל כך רוצה שתרים טלפון,
ותגיד שאתה מאוהב
ושלא התכוונת ושטעית.
אני לא יכולה לשאת עוד כאב של שיברון.
אבל עדיף להיות כואבת ממושא לרחמים. אם לא אוהבים אותי, לא צריך.
כרגע התקשרתי אליך ואמרת שאתה חוזר.
אני מרגישה מאוהבת שוב.
אם מחפשים דפקטים מוצאים אותם בקלות. אל תחפשו בי דפקטים, יותר מידי קל למצוא. אל תלכו לפני שאתם בטוחים ב100%
בסוף תתגעגעו אליי, כי אין כמוני
ואני אוהבת מכל הלב,
ואני בסדר ++
ועם קצת סידור אני אראה כמו בנאדם.
רק אם תפסלו אותי על הסף. מגיעה לי אהבה כמו לכולם. לא מגיע לי כל כך הרבה פגיעות
אני מאמינה שמי שיצר איתי קשר אינטנסיבי ונשאר איתי די הרבה זמן, עשה זאת מבחירה שלו ולא רק כהתחשבות בי.
אני כן נתפסת להם בלב
אני אינטנסיבית מידיי.
להיות איתי זה כמו להתכונן למבחן בגרות, הכל נורא לחוץ.
אז מעדיפים להרים ידיים.
אבל אני תמיד אוהב ולא אשמור טינה
אסירת תודה על הרגעים של החיוך והצחוק.
לזמן קצר היה לי חבר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שין גימל
