ביום חמישי הקשר היה אמור להתנתק סופית אבל יש לי קצר במוח שלא מפסיק להתפוצץ עד שהכל הרוס לגמרי.אולי זאת התחושה של לא ניסיתי מספיק או אולי משהו ישתנה אבל התחושה הזאת שיש לי עכשיו, וכמו שהייתה לי יום שישי שסימסתי ובכיתי כמו מפגרת, היא נוראית וחסרת אונים.
קשה להסביר למישהו שזה שצריכים אותו זה לאו דווקא רע או בקטע תלותי, עד כמה שאני מנסה להיות נחמדה ולהסביר למה אני עושה את כל קמפיין הסטוקריות שלי אני נראית רק יותר פתטית ומלחיצה.
באתי לאבא שלי יום שישי והרגשתי רע. רציתי להתקשר אבל לא הייתי יכולה, הרי הקשר נותק. רציתי להתקשר למישהו אחר, אבל הרי אין לי כל כך אופציות. קשה לי לעבור ממצב א' למצב ב' במהירות כזאת.
לפני שבוע התחבקנו ובכינו במיטה והיום אני בוכה בה לבד.
גם אין הרבה דרכים לכתוב את רגשותיי בלי להראות כמנסה לעורר אמפתיה ורחמים.
אין לי עם מי לדבר ועוד יומיים אני טסה לחו"ל, כלומר להופעה. כי לחו"ל לא הייתי נוסעת אני לא אוהבת להיות מחוץ לבית הרבה זמן.
גם בבית זה לא להיט גדול אבל לפחות יש לי פה כל מה שאני צריכה.
יש לי את הידיעה הזאת במוח שאני מציקה ומנדנדת באופן אובססיבי כי אני מצפה שמשהו ישתנה ושדעתו של הצד השני ישתנה.
זאת תבנית קבועה שאף פעם לא עוזרת לי, אבל למזלי יום אחד אני מוצאת משהו אחר להתעסק בו ואז אני שוכחת לגמרי.
אני פוחדת שהמקרה הזה יוצא דופן בגלל שהרגשות שלי בקשר הזה היו יוצאי דופן
מחשבה: בקשר הזה שנמשך חצי שנה בכיתי יותר מכל קשר אחר, השקעתי אנרגיה ונלחמתי שימשך אבל באף שלב לא הפסקתי לאהוב. בקשרים אחרים הייתי מוותרת מזמן. אני פוחדת שאלו רגשות חזקים יותר ושיהיה לי יותר קשה לשחרר
בקשר הזה גם לא הבטתי לצדדים ונורא התגאתי
לא הייתה פעם אחת שלא רציתי להיפגש וזה לא קרה קודם. כל התקדימים האלה מובילים לתרחיש שאולי זה ימשך הרבה זמן ושלא אמצא משהו אחר.
כנראה שהקשר נגמר בגלל השגעונות שלי אבל אלו השגעונות שלי ועד כמה שאני מודעת אליהם אני יודעת שהם לא ילכו. הייתי ככה בכיתה א' והמשכתי גם בגיל 18
והטיסה הזאת נוראית כי אני לא מרגישה שלמה איתה. כן אני הולכת להגשים חלום אבל אין לי עם מי לבכות לפני ואין לי עם מי לחלוק אחרי
מחר כשתבוא לא תתרגש כמוני ולא תאהב כמוני ולא תתגעגע כמוני והלוואי ולא הייתי יודעת את זה
והבדידות הזאת והרצון הזה להרים טלפון כל שנייה זה לא מטירוף, אני מודעת למה שאני עושה פשוט כואב לי להשאר אדישה.
אם מסננים? צריך לברר. לא אוהבים יותר? צריך לשאול
ותמיד אמרתי למה אנשים לא יכולים להשקיע אנרגיה במילה טובה כנראה שמילים מדברות אליי
(
צוייר לפני קצת יותר משנה
ואני לא מבינה איך הגעתי לפעילים עם קומץ תגובות וכניסות מועטות
נ.ב.ב:
באה מישהי חדשה לעבודה ונראה שמתלהבים ממנה ולצערי אני מרגישה שאני לא אצליח ללכת לשם מחר כי היא תהיה ובטח "תתפוס"את מקומי ואת המקום שלי בשולחן. למה שום דבר לא עובד לי בשכל?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שין גימל