*

*בביניין משרדים, בשליחות מהעבודה להביא בקבוקים למחזור, במעלית

אביב: 'שיר, המעלית הזאת נתקעת הרבה'

שיר: 'גם אני'

...

*בישיבת נערים, כל נערי הפרוייקט ולילי העובדת הסוציאלית

נטלי: 'לילי, את זוכרת מה אני אני רוצה להיות שאני אהיה גדולה?'

לילי: 'מה?'

נטלי: ' n, e, r, o...'

עדן: 'נימפומנית??'

..

אני שיר ואני עובדת בפרוייקט בשיתוף על"ם לנוער בסיכון ואני הנוער בסיכון

אני עובדת במטבח של מסעדה כשרה גורמה (אם יש דבר כזה גורמה כשר) במטבח הכנות

אני נמצאת שם כבר 8 חודשים ואני עובדת 3 משמרות בשבוע שזה תקדים בכל 10 שנות הפרוייקט כי בד"כ אחרי חודש עולים משמרות אבל אני מקרה 'מיוחד'

אחרי כמה חודשים עולים למטבח למעלה להתחיל בהכנת האוכל עצמו (אני עובדת בחיתוכים וכל מה שמסביב) אבל אני החלטתי להישאר למטה כי המטבח עושה לי ממש רע, הרעש הלחץ והשעות הלא נוחות

אני לא מתעניינת בבישול ואם הייתה לי אפשרות הייתי רוצה לעבוד עם כלבים

בגלל שאני עובדת למטה בהכנות בזמן שכולם מתקדמים למעלה יצא לי ל'היפרד' מהרבה חבריי למטבח ועכשיו כל מי שלמטה חדש

אני מאוד מתוסכלת כי מצאתי את החדשים מאוד מתסכלים בעיניי ועצלנים

אני עצלנית מטבעי אבל אינני יכולה לסבול עצלנות במקום העבודה. כמובן אפשר לקטר אני עושה זאת לא מעט, אבל ברגע שמחפפים אני מקבלת קריזה.

החדשים צוחקים מדברים של ילדים קטנים ומתלהבים מזה שהם מזיינים, דבר מאוד תמוהה בעיניי כי לדעתי אחד הדברים הכי סקסים שיש זאת מסתוריות וילדים שמספרים על ה'זיונים' שלהם גורמים לי לרצות לדפוק בהם נגחה

מה שגם אחד מהם נדבק אליי בצורה מאוד יוצאת דופן והיום ממש התעצבנתי עליו. הוא מתקרב אליי יותר מידי וקורא לי "שירונט" או "אשרינו", את "אשרינו" אני אוהבת. כשהוא מתקרב אליי ומנסה להיות סקסי בא לי להרביץ לו והיום הוא בהה לי בציצי ועברה בי חלחולת. זה למה גם התחלתי לשים גוזייה וחזייה בו זמנית. אהא

אבל מה שמטריד אותי כעט הוא בואה של נערה חדשה ביום ראשון. אינני יודעת איך היא נראית ובא לי לבכות. אני מרגישה מאוד מאויימת מזה שבאה נערה חדשה ובא לי לדפוק כדור. בכל שמונת החודשים שלי שם באה רק נערה אחת שאותה אני מוצאת לא מאיימת במיוחד. כנראה שהיא לא מאיימת במיוחד.

לפחות אני לא חרמנית יותר בעבודה

ההההההסוף