בכל משברי הדיכאון שלי בכל הלבד שלי בכל הפרידות המריבות וההתקפי דיכאון תמיד היה לי את הבית שלי לחזור אליולא עוד!
בעוד כ-3 חודשים ככל הנראה יתגוררו בבית שלי בחדרי שלי אנשים זרים עם מספיק כסף לממן שכר דירה לבית פה
אם היה לי מבנה משפחה תקין כמו שאמור להיות, כזה עם אבא אמא ואולי איזה אח או אחות זה היה ברור שהייתי עוברת עם משפחתי לאן שהיא תעבןר, עם כל הקושי שכרוך בזה
אבל המשפחה שלי מעוותת לגמרי, אמא שלי לא ילדה עוד ילדים ואבא שלי גר ליד נהריה עם המשפחה החדשה שלו שלא מצליחה להכיל אותי (אבל אני לא מאשימה אותם, רק את אבא)
שנים שאני רגילה להיות לבד בבית, לא לבד של אחר"צ אלא לבד של ימים שלמים.
במיוחד בשנה האחרונה שאמא שלי ישנה נון סטופ אצל בן זוגה ובקושי מבלה בבית
בשנים האחרונות התרגלתי לפרטיות מירבית (בכל הקשור לזה- התהלכות בעירום, להפעיל את הבית עד הבוקר, סקס קולני וכיוצא בזה..) ונורא קשה לי שגבר בא לפה במיוחד שהבית כזה קטן ואני שומעת כל "בלופ" של קקי ואני לא יכולה לאכול עם הידיים מהמקרר
או ללכת בלי חזייה
או לבצע אקטיים מיניים כפי שהם אמורים להתבצע
אצל חבר של אמא שלי יש עוד בעיה, וזה שיש לו שישה ילדים. נכון הם לא גרים איתו, אבל שכל יום בערך הם מטפטפים את עצמם וכל שישי הם באים וישנו שם, ושאמא שלי תהיה כל הזמן בבית ואני אהיה כל הזמן עם גבר ואני אהיה כל הזמן מצוברחת זה סידור לא נוח
אני הולכת להיות הומלסית בעוד כ-3 חודשים אלא אם כן אמצא דירה יותר מידי זולה בשביל להיות אמיתית,
אם איזה זקן ייאמץ אותי לחיקו וייתן לי יחידת דיור באחד הבתים שרשותו
או שאמצא בן זוג נורא אימפולסיבי עם דירה אבל זה ממש חסר סיכוי כי אני מבריחת גברים מקצועית
לנושא אחר- אני ממש בודדה מאי פעם הגעתי למצב שאפילו אין לי ידידים (כן הברחתי גם אותם אבל פה דווקא אני זאת שאמרתי 'לא' ולא ההיפך אבל עדיין נדפקתי בתחת) והחברה היחידה שלי בחו"ל ל200 שנה
הקשר שהתחלתי הסתיים (הפתעעעעעעהההההה) ובא לי לצאת למסיבה של שנות ה-80 או ה-90 או ללכת לפארק נחשונית ולנסוע על אופנוע קטן כמו שעשיתי בכיתה א' ( אני מקווה שיתנו לי לעלות בטח במקבלת גובה אני אעבור)
מה עושים הומלסים חוץ מסמים?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שין גימל