אשתו של אבא שלי התקשרה עכשיו בשליחות של אבא שלי שכמובן לא יכול להתמודד עם הבת שלוהיא התקשרה מכיון שאמרתי לאבא שאם הרקדנית מחו"ל, שהם "מאמצים" בקיבוץ לימי שישי ואמצע שבוע תהיה שם, אני לא אבוא
הוא אמר לי שזה לא פייר מצידי ואמרתי, איך זה לא פייר מצידי? אם זה גורם לי להרגיש חרא למה שאעשה את זה?
ללכת לאבא היא ברירת מחדל נורא גדולה כי אין לי לאן ללכת ביום שישי היום. בחוויה שלי שישי הוא יום נורא משפחתי וחברתי עם ארוחה חמה ותוכניות גרועות בערוץ 2. היום הוא נורא בודד
אבא שלי ואשתו שעובדת בלהקת המחול הקיבוצית החליטו לאמץ תושבת חו"ל לביתם, אתם יודעים, אירופאית כוסית כזאת שחומה גבוהה יפה ונאה. כששמעתי את זה נעלבתי עד עמקי נשמתי. אני רואה את אבא שלי פעם בחודשיים, הוא לא בא לבקר אותי ובקושי מתקשר.
אני בקושי רואה את האחים שלי והבית שלו זה מקום זר לי לחלוטין, אז אתם מכניסים מישהי אחרת? שיר משופרת יותר?
שיר יפה, שיר חברותית, שיר מצחיקה וגבוהה וחכמה יותר? שתהווה משחק לאחים שלי ותשב איתכם ביום שישי, שתבוא באמצע שבוע ותאכל את האוכל חם שבחיים לא היה לי, שתקח אצלם מקלחת ותישן איפה שתקעתם אותי?
ובלי קשר לזה, יש בעיה אחרת שהיא ההערכה העצמית המזופתת שלי, אני לא יכולה לשבת איתה באותו שולחן. אני מרגישה שאין לי זכות קיום.
וזאת לא רק היא זה עם כל בת שאני מרגישה מאויימת על ידה. שברור מאליו שהיא תיקח את מקום ה"שווה" ואני אהיה השרך המכוער אחריה.
היא המוצלחת ואני נראית כמו תחת
למה שאעשה זאת לעצמי, למה שבמצב כיום שאני לא מרגישה הכי טוב בעולם אני אשב יום שישי בבית שמראש מרגיש לי זר, עם אנשים שאני פגועה מהם עד עמקי נשמתי וארגיש שאני צריכה לתקוע את הראש בבור באדמה. למה שאעשה זאת, אני מזוכיסטית?
אז אשתו התקשרה ודבר ראשון שרציתי לעשות הוא לנתק. המצב מביך גם ככה, שאני לא רוצה לבוא בגלל איזו רקדנית, ולמה הוא שולח אותה?
בהמשך השיחה חשבתי לעצמי איך זה שאנשים מבוגרים מרשים לעצמם להאשים את הבת שלהם או בניגוד את הבת שלו בזה שהיחסים חרא?
גם היא כמובן אמרה שזה לא פייר ושזה לא במקום ולא מתאים שאני מציבה להם תנאים. אמרתי לה, לא הצבתי שום תנאי, אמרתי את המובן מאליו, לא ביקשתי שלא תזמינו אותה.
היא אמרה שזה לא מקובל בגילי לעשות דבר כזה ואני יכולה לעשות את ההקרבה הזאת. לא מקובל בגיל הזה? וללכת להתאשפז בגהה בגיל 16 זה מקובל? לפרוש מהלימודים זה מקובל בגיל הזה? לא ללכת לצבא בגיל 18 זה מקובל? לקחת 8745 כדורים מגיל 15 זה מקובל?
וכמה האשמות על זה שהקשר מתפרק
ניסיתי להגיד לה, אבא אף פעם לא בא לבקר אותי בתל אביב אפילו שאני מבקשת, אם כל כך חשוב לו, למה שלא יבוא?
היא אמרה, תבקשי
אני אמרתי, ביקשתי! אמרתי! הוא אמר שהוא יבוא! הרבה פעמים! ופה הדמעות התחילו לנזול
היא אמרה שאני מענישה אותם ואני אמרתי שמי שמקבל את העונש בסוף זאת אני, אני נשארת יום שישי לבד בלי אף אחד
היא אמרה שבסוף הם מתגברים על זה גוש אחד חזק ביחד ואני נפגעת. וואלה
אבא ואשתו לא יודעים להקשיב, כל האשמות נגדי תקפות באותה מידה לגביהם ואיך אוכל לעמוד נגדם? אבא, למה אתה לא מבקר?
איך זה שאני אשמה בהכל לפי ההגיון שלהם. היא אמרה שפעם היא התערבה בקשר הרבה ושאלה כל יום את אבא שלי אם הוא דיבר איתי
התפרצתי לה בוכה בדברים ותקפתי אותה-
"כן! הוא אמר לי את זה! את יודעת מה הוא אמר לי שהוא עונה לך??? אני לא רוצה לדבר איתה היום! לא בא לי... כל פעם שאני מדבר איתה יורד לי המצב רוח, מכניס אותי לדיכאון. למה שאעשה זאת??"
היא אמרה שאעזור כוח ואסע כי זה נורא ישמח את אבא שלי.
וואלה, לא רוצה לשמח אותו
איך נפלו גיבורים
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שין גימל
