כשאין בית ספר צבא או עבודה מסודרת אתה לא באמת מרגיש שנה חדשה או חופשכבר יותר משנתיים לא היה לי באמת חופש כי בשביל חופש צריך להיות "לכוד" באיזשהי מסגרת
גם כשאני מנסה להשלים בגרויות זה ללא הצלחה, לא באה, תמיד חופש
אבל אם לא נהנים, זה חופש?
אני אוהבת לצאת בערבים/לילות
לא הולכת למועדונים או למסיבות, ככה סתם לבארים נחמדים. יש מקום אחד ביפו איפה ששוק הפשפשים שבלילה הופך לבאר חוץ כזה שקוראים לו "ליימך" ויש שם אווירה מדליקה מידי בשבילי, כמה תל אביבי! כמה ירק! באמת, כמה ירק!
הלכנו אני ונן וישבנו בשולחן
רצינו לקרוא למלצר וראינו שהוא עסוק בגלגול ג'ויינט ואחר כך התיישב עם חברים שלו והם חלקו בו
המלצר הביא לי ספרייט רגיל במקום דיאט ספרייט וחטף הרצאה על זה שאם הייתי חולת סכרת הייתי מתה.
לאחר מכן הביא לי דיאט ספרייט חם
מיותר לציין ששכח לנן את ההזמנה אבל לעזאזל, יש שם אווירה כל כך טובה, וכל כך נעים שם שאין מצב ששום בחור מהעתיד יהרוס לי את המקום הזה בזכות זכרונות לאחר שהקשר ייפסק. גם לי מגיע מקום
קיבלתי שמיכה זוגית ומסתבר שגם זה לא מתאים לי.
קשה לי להבחין איפה זה האורך ואיפה הרוחב. אני מרגישה כמו כלב שלכדו אותו בשק
אשתו של אבא אמרה שזה הגיל של הזוגיות והתבאסתי שאין לי באמת בן זוג ועוד בכלל בזמן האחרון עם הפאניקות שלי שלא יאהבו אותי כי אני קוקו.
אז אני מתגלגלת כמו סושי בשמיכה ה"זוגית" שלי ומדליקה מזגן ועכשיו יש לי המון ליחה.
וחדשות חמות::::
חודש הבא כנראה אעבור להתגורר לבד בבית אחר באותה השכונה
אם הדבר הזה יצא לפועל אני רוצה לתפוח לעצמי על השכם על כך שזילזלו בי ואמרו שאני עושה לעצמי חיים קלים.
או שאמרו שאני עצלנית. זה באמת נכון אבל לעבור לבד בגיל 18 זה די גדול לא?
עכשיו צריכה למצוא פרטנר שישמור על נוגה
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שין גימל