זה אחלה כותרת אבל זה מה שקרהבהתאם לכל יום נהדר בעבודה עיצבנו אותי בטירוף והייתי צריכה לקצוץ משהו, לא משנה גם ככה לא ראיתי בעיניים
קיצור קצצתי את עצמי
אבל אני גיבורה
אינעל העולם
ג י ב ו ר ה
ציוץ לא שמעו ממני. לא רציתי שהרגישים והאמיצים יעשו סיפור אבל השארתי שולל של דם כמו בעמי ותמי גרסת האובדנים.
הנערה שעובדת איתי התחילה לבכות והשני ישב כי היו לו סחרחורות
שעה אחרי זה הדם נזל באותו הקצב והוציאו אותי כדי ללכת למרפאה אבל אמרתי לא! לא צריך לעשות מזה יותר סיפור ממה שזה
הורדתי את הנייר והיה לי גידול של דם קרוש על הבשר החי. זה היה אחד הדברים הכי כואבים שהייתי צריכה לעשות בחיי, להוציא את זה מהבשר+לשפשף מתחת למיים+ לקבל טיפול "דה לוקס" של פולידין ולחיצות
קמתי משנת צהריים ב9 וחצי וכל התחבושת הייתה ספוגה בדם.
קסם- אין עזרה ראשונה בבית
תודה לרותם הגאון שהביאה לי את הרעיון ועכשיו האצבע שלי חבושה בתחבושת הגיינית לדימום אבל אחר. מה-כוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווס.
החרא היה שמה שגרם לי לעמוד במקום ולהשאר שלווה היה לחשוב שאם היו נותנים לי לבחור הייתי מעדיפה להחתך ככה 3 פעמים ביום ולא לעבור את החרא הזה שקוראים לו עצב ויאוש. חוסר אונים יכול להכנס לשם בכייף למה לא.
אני פוחדת שכל החרא הזה קורה עדיין מקארמה ואולי יש שם מישהו שממש ממש סובל ממני.
היום היה לי חתיכת ויכוח עם אחד הנערים והוא לקח אותי ממש קשה והייתה לו שיחה של חצי שעה עם הטבחית בגללי
אמרתי לנער אחר שבסוף כולם שונאים אותי והוא אמר שנכון ושזה ממש מדהים.
איך אפשר לשנוא אותי, אני מרגישה כזאת שולית וג'וקית. אה נכון שכחתי. אתם שונאים ג'וקים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שין גימל