היום דיברתי עם אבא שלי כהרגלו היה עסוק בלבאס לי את החיים ולרצות למות.הוא שאל אותי איך מתקדמים הלימודים האקסטרניים ואמרתי לו שעל הפנים. הוא דיבר איתי על הבגרות שעוד עשיתי בבית ספר וקלטתי שהייתי בבית ספר לפני 3 שנים. יותר מזה, כששואלים אותי באיזה כיתה אני אני אומרת צבא
ואני מסתכלת למטה ואני רואה מדים שחורים של מטבח וסכין
אני מחזיקה נשק קר וזה נורא רומנטי. אבל רגע, אין לי תמונות עם כומתה לעלות לפייסבוק! רגע, אין לי על טירונות להתלונן
פגשתי לפני כמה ימים מישהי שהייתה איתי בשכבה עוד לפני שפרשתי.
שאלתי אותה מה היא עושה, היא אמרה לי, 'עובדים, את יודעת...' (כן, כי אני לא מחלקת פליירים חמודה)
היא שאלה אותי מה אני הולכת לעשות אמרתי לה להשלים בגרויות
משהו שעשה לי את החיים:
אתמול הלכתי ליפו בשוק הפשפשים שוב לבאר הרחוב האהוב עליי בכל ליבי
נכנסתי לתוך הבוטקה וראיתי ציור קטן שציירתי על החשבון תלוי על לוח המודעות
התלבטתי אם להשוויץ שזה שלי ותראו איזה כייף מישהו שלא מכיר אותי תולה ציור שלי.
אבל סתמתי.
מזה כבר כמה חודשים לא הרגשתי שמישהו ממש אוהב אותי. אין לו מושג מי אני
ובכלל, מאז שהפסקתי לצייר על דף או קנבס אני מציירת במקומות מיוחדים
אני אפתח פינה בבלוג
והפעם-
שיר מציירת על בצק של רביולי:
והיום ביום החשוב בחיי, הוא הלך בערך בין 5 ל10 דקות וזה היה נורא
פחדתי שלא אצליח לבכות וזה דבר ראשון שעשיתי
מרוב שהזמן היה קצר שחכתי לציין את חוסר השינה שלי והפרעות האכילה. ריפאתי את עצמי, ממש ככה
מרוב עייפות של אחרי העבודה הייתי יכולה פשוט להיכנס ולהגיד להם- 'עזבו, אני בסדר'
אני מסטולה מחוסר שינה ואני כל לילה חולמת דברים ממש נוראיים
הלילה חלמתי חלום שנמשך נצח והסיום הנהדר שלו הוא שאני שוכבת ליד נן ומנסה להעיר אותו. הלסת שלו נשמטת ויוצא לו קצץ מהפה. אני מתחילה לצרוח וללחוץ לו על הבטן. הוא מתחיל לפרכס תוך כדי שפותח עיניים
הוא מסמן לי לא ללחוץ לו על הבטן ומצביע למטה ואני רואה שכל הזין מלא בדם. מאוחר מידי מתגלה שנכנסו לשם מסמרים והוא הולך למות. הרגשתי תוך החלום את התחושה של העצב שמישהו שאתה אוהב הולך למות ואני ממש לא אעמוד בזה אם יהיה מציאות.
דבר אחד בטוח- אני עם חולה אפילפסיה לא אצא בחיים. הכי אירוני זה שהכדורים שאני לוקחת בשביל המאניות הם לאפילפסיה (מיצבי מצב רוח)
ממש כואב לי הצוואר ועם זה הראש
אני זקוקה למגע נואשות
געווווווו בי
***עריכה:
עקב תגובה שאמרה לי איך לעשות קנאקים, הנה ההוכחה שמהיסודי אני עושה (וזה עוד כלום)