לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

*


This new century keeps bringing you down

Avatarכינוי:  שין גימל

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2011    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2011

סבל


לא פעם בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי בוכה בגלל המצב הפיזי שלי.
תמיד הייתי יכולה להתמודד עם המצב הנפשי, כי זה מה שאני מכירה, אבל ברגע שאני בת 18 ואני סובלת מבעיות של זקנים זה מתסכל ומייאש.
אני מרגישה כאילו מישהו הטיל עליי מסות עצומות של קארמה רעה, פשוט כל דבר שאני נוגעת בו, מדברת איתו או חושבת עליו משתבש, כולל הגוף שלי עצמי.
לגבי הדירה, הבחורות ששוכרות כנראה והתחרטו או שהן מחפשות דירה אחרת, לא ברור. בשלושה ימים האחרונים ביליתי כל היום בטלפונים להשיג אותן עד שב1 בלילה שלחה לי שהן מחפשות משהו אחר וכשימצאו יצרו איתי קשר במידה ואהיה מעוניינת. זה נראה לי כמו בולשיט עצום.

אני מתגלגלת במיטה ועוברות לי מחשבות בראש. בעיני רוחי אני אומרת לעצמי שאסור לי, פשוט אסור לי להיפגש עם אנשים שאני מדברת איתם באינטרנט דרך הבלוג, אני מוצאת דרך לאכזב כמעט תמיד.
אני טיפוס די משעמם ואני מתביישת ויש לי שפת גוף מרוחקת נורא, ואני באמת מרוחקת נורא
אם הביטחון העצמי או הערך העצמי שלי היה יותר נמוך היו דורכים עליי, ליטרלי
הגיעו לידיי מכנסיים חדשות ומדליקות במידה 36 שהייתי צריכה לשכב על המיטה ולהקפיץ את התחת כדי שיכנסו עליי.
חוץ מהעבודה שהיא די פיזית אני לא עושה כלל שום פעילות גופנית. לא בא לי, לא רוצה. האקסבוקס משמש בעיקר כ-די.וי.די וזה כי קשה לי להשתמש בו. ערכים סנטמנטליים, כבר הזכרתי את זה בעבר.
אז הימים עוברים ואני מרגישה שאני קמלה. החלומות שלי מטרידים אותי ומחשבות מפוצצות לי את המוח. יש לי שני קולות בראש, אחד אופטימי והשני פסימי. אני נעה בין מחשבות של הרגעה עצמית לתרחישים הגרועים ביותר

וכשאני אומרת שכל דבר משתבש אצלי בקארמה זה באמת כל דבר, דבר שגורם לי לפקפק בקיום שלה. בסוף אני אהיה כמו המרוקאיות האלה שמוצאות שעיר לעזאזל שהטיל עליהן כישוף.
האמונה שלי שיהיה מישהו אהוב כלשהו במובן הזוגי בזמן הקרוב הולכת לעזאזל מעצם הידיעה שקשה לי להחזיק קשר נורמאלי. אני צריכה מישהו שממש ישים עליי כדי שתהיה לו סבלנות
הלוואי והמיטה שלי הייתה תמיד מלאה, אין כמו לקום עם מישהו ולסובב לו את הראש כי הוא מסריח טילים מהפה על הבוקר. אין אין ולא יהיה.

חבר של אמא האשים אותי בכך שהקשר האחרון נגמר בצורה כזאת מגעילה.
הוא אמר שזה כי לא יצאנו מהבית והייתי קצת שתלטנית. זה מאוד מעניין מה שהוא אומר, את התחת.
אני עובדת בעיניי רוחי על כך שאני לא אשמה בהכל ושאני קצת בסדר
אני כבר לא בטוחה שאני כל כך טובה בלאהוב
נכתב על ידי שין גימל , 20/10/2011 22:01   בקטגוריות דיכאון, עזרה, קטעים, אהבה ויחסים, שחרור קיטור, פסימי  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



103,878
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , המתמודדים , ציורים ואיורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשין גימל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שין גימל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)