שמעתי על זה אבל לא ידעתי איך זה מרגישאני לא מרגישה כלום
לא עצב לא שמחה לא דאגה לא געגוע לא חרמנות לא אהבה לא חרדה
אני לא מרגישה כלום
אני ישנה כמו בקומה
בחיים הרגילים שלי אני לא ישנה כל כך טוב
אתמול אחריי העבודה נכנסתי למיטה בסביבות 5. קמתי ב11 בבוקר יום אחרי בגלל צלצול טלפון, לא יקיצה טבעית חס וחלילה
קמתי עם דמעות בעיניים
נוגה לא ירדה מאתמול. פחדתי לקום כדי לבדוק מה שלומה. אני יודעת שהייתי אמורה להיות עצובה כי היא לא ירדה 17 שעות (אלוהים אדירים) והיא אפילו לא באה אליי לבכות ולא כלום
קמתי מהמיטה וממש כאב לי הראש, רציתי לישון עוד
הלכתי אליה והיה קצת פיפי ליד המרפסת
הסתובבתי ואליה והיא קרנה מיופי, יום שמש היום הזנב שלה התנפנף והיא נראתה כמו גורה טיפשה. נזכרתי מה אמרו על גורים שעושים פיפי בבית, שצריך לקרב את האף שלהם אל הפיפי או הקקי ולצעוק עליהם. חשבתי לעצמי שצריך לעשות לי את זה.
ירדנו לעשות פיפי
אני חושבת לעצמי כמה ציפיות יש ממני וכמה אמונה מעטה שאני באמת אצליח לעשות מה שאני רוצה
כרגע אני רוצה להשכיר דירה במרכז ת"א. החיים, האנשים, חיי הלילה, לא המוות פה. סוכלים אותי בסיבות למה לא וכולן כוללות אותי.
אמרתי לאמא שלי שאני רוצה להתחיל לקחת קורס באוניברסיטה פתוחה או מכללה בסוציולוגיה והיא צחקה לי בפנים
אמרה לי שגם היום עובדי זבל צריכים תעודת בגרות. זה כי ביקשתי ממנה שתברר לי בעירייה בקשר לעבודה עם כלבים.
הציבו לי אולטימטום במסעדה וכיום אחרי כמעט שנה אני רואה את הסוף. האולטימטום גרם לי לפקפק במעמד שלי שם והוריד לי את המוטיבציה לחלוטין
ביקשו ממני אתמול לנקות ולהפריד כמות פסיכית של חזה עוף משומן ועצמות (אחר כך התברר שזה חצי מהכמות אבל הייתי צריכה להכין רביולי). התפקיד שלי בכלל לא כולל בשרים ודגים וביקשתי לא לעשות את זה כי הבשר היה קפוא וכל חתיכה לקחה לי 5 דקות התעסקות לעצמות. השומן היה בלאגן יותר גדול. שמו עליי זין
כמובן שנהיה לי חתך (לא רציני) מהסכין וחשבתי שאפשר לעבוד איתו ככה אבל הדם התחיל לנזול על המפרק שלי. לקחתי נייר ניקיתי. נזל עוד. על שומן שהורדתי ניקיתי דם מעצמי
בסוף יצא שכמעט שליש מהסחורה שנתנו לי הלכה לזבל (הזהרתי אותם!) אבל לפחות הבשר נראה יפה (וקטן מאוד)
זרקתי את כל הפיכסה לזבל וכדי שלא יראו כמה הורדתי מהבשר פרסתי את נייר ניגוב הדם שלי מעל.
אני באמת לא מרגישה עכשיו כלום, הולכת מכאן הידיים שלי קפואות ואני ברווז
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שין גימל