איך זה עוד ייתכן שאחרי 5 חודשים זכרונות מעלים לי דמעות?איך אני עוד מפנטזת על מה שיכול להיות ועל דירה משותפת, על שיחת טלפון וחרטה מצידו, ירים טלפון, ישלח מייל, מכתב, יבוא.. משהו
אני רוצה לבכות ולהגיד- איך זה יכול להיות? זה אמור היה לעבור!
שאלתי אותו מי לדעתו יתגבר יותר מהר והוא אמר שאני. זה לא אירוני שהוא שכח אותי כבר ביום הראשון?
אני זוכרת שלפני הניתוק הגדול אמר לי שהיומיים שלא דיברנו עשו לו טוב. שהוא היה שליו, שזאת הייתה הקלה.
ואני רושמת את השורות האלה ובוכה
יודעת שבטח כבר הזדיין עם אחרת. בטח מפלרטט לו... בטח כבר נפגש עם מישהי
ולמה לא? מלך העולם ממש
השאלה שמהדהדת לי בראש היא, איך שבוע אחרי השבוע הכי יפה בזוגיות שלנו ככה אפשר להתנתק
ולמה לעזאזל לא היה לי את הצ'אנס להגיד ביי?
איך אני יכולה לסגור את הקשר אצלי בלב אם לא אמרתי להתראות?
ואני מקבלת טריגרים למחשבות עליו
הבושם המזויין הזה, תליונים של מגן דויד, אקדחים ורובים, אקסבוקס, הנייטמאר
קראתי לא מזמן אצלו בבלוג משהו שכתב לפני שנה
שהוא והאקסית שלו הקודמת היו במיטה , חזרה לו לחיים הוא אמר. שדיברו על מעבר דירה משותף
הלוואי עליי, אמרתי. הלוואי ולי היה צ'אנס לחזור לחיים. ואותי בכלל הוא אהב יותר.
ואני חושבת אם כבר שכח לגמרי. ואומרת שאיך אפשר לשכוח לגמרי, זוכרים אנשים שהיו איתך בכיתה ו'. אותי דווקא ישכח? הרי אני הקוקו שהרסה לו את החיים
שאלתי את אבא שלי אם זה נורמאלי שאחרי כל כך הרבה זמן זה עוד כואב ככה
הוא אמר לי ברור, שזה יכול לקחת עוד שנים. עד שאני אמצא מישהו אחר
איך אפשר למצוא מישהו אחר? בסופר?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שין גימל