לא פעם רשמתי פה שהייעוד שלי הוא לאהוב.זה לא סוד שאני מפנטזת על הבת שתהיה לי רק כדי להרעיף עליה אהבה
רובכם מי שקורא פה ודאי יודע שאבא עזב ואני בקושי רואה אותו ואמא התעללה קצת נפשית
אין לי חברים ואני כמעט כל הזמן לבד
תשימו לב לתבנית פה שאני כותבת על אהבה ועל הקודם
נתקלתי לפני כמה ימים בסדרה דוקומנטרית ב"יס" דוקו ורציתי למות.ככה הרגשתי פעם ראשונה שקראתי על הפרעת אישיות גבולי- הפחד של ההזדהות הענקית שפתאום משייכת את ה"קוקואיות" שלך לקבוצה מסויימת.
הסדרה הייתה על מכורים לאהבה
חברים, זה הזמן לציין: אני מכורה לאהבה
וזאת התמכרות לכל דבר. כמו התמכרות לסקס, לאלכוהול, לסמים. מכורים לאהבה אינם יכולים לשמוע "לא".
כמה פעמים שמעתי מהקודם את זה שאני דורשת ממנו לאהוב אותי. או מהחבר הטוב שאני לא יכולה לצפות שיאהבו אותי כל הזמן באותה המידה.
משהייתי קטנה, פצפונת ביסודי היו לי חרדות שה"חברות" שלי יאהבו אותי פחות. הייתי מתקשרת לאותה הילדה 15 פעם ביום לדעת שאני עדיין החברה הכי טובה שלה.
בכיתה א' אני זוכרת שנכנסתי לכיתה וראיתי את החברה היחידה שלי מדברת עם מישהי אחרת. ברחתי מאחורי הדלת והתחלתי לבכות. טענתי שאני חולה והלכתי הבייתה.
מעולם לא הייתי חברה של יותר ממישהו אחד. אני משקיעה את כל כולי כי מי עוד יהיה לי?
קשה לי כשהאהבה שלי באותו הזמן נפגשת עם אהבות אחרות וזה לא רק בני המין השני. זה יכול להיות חברי ילדות.
ולא פעם עשיתי על זה צרות.
אהבה בשבילי היא אלוהית אבל אני מאמינה שהיא לא טובה אליי.
לפעמים אני לא מצליחה להבחין בין אהבה לאובססיה.
בררתי על זה קצת ויש גם מפגשים של מכורים לאהבה, אני חושבת שאלך לזה
מאפיינים של מכורים לאהבה ע"פ יואב ברנזון:
- אדם שמכור לאהבה אינו סתם רוצה אהבה - הוא זקוק לאהבה ברמה כזאת שהוא אינו יכול בלעדיה, הוא חייב אהבה והוא חייב אותה בכמויות לא רגילות ובעוצמות לא רגילות.
ההבדל בין אדם שמכור לאהבה לבין אדם שלא מכור לאהבה הוא ששאדם שלא מכור לאהבה הוא אדם שבוחר לאהוב, שמסוגל לתת אהבה ומסוגל גם לא לקבל אהבה בחזרה. לעומת זאת, מכור לאהבה הוא אדם שדורש אהבה, נואש לאהבה ואינו מסוגל לקבל את המילה "לא".
- אדם שאינו מכור לאהבה לא מתעקש בכוח לאהוב, לא דורש בכוח שיאהבו אותו, לא הופך את האהבה למלחמה - אלא הוא מניח, משחרר, עובר הלאה, ממשיך לאהבה אמיתית.
לעומת זאת, מכור לאהבה לא מסוגל לסגת מאהבה, כי הוא מכור לאהבה. גם אם לא נותנים לו אהבה - הוא ינסה לקחת אותה בכוח. גם אם ינסו להגיד לו שזה לא מתאים - הוא יאטום את עצמו, לא יקשיב וימשיך לנסות ולקוות בצורה מעוררת רחמים. גם אם יבקשו ממנו להניח - הוא לא יניח ולא ישקוט, כי הוא מכור לאהבה ולא בוחר לאהוב, ולכן ההיזדקקות שלו לאהבה היא כה גדולה שהוא אינו מסוגל לשלוט בה או לרסן אותה
- אדם שאינו מכור לאהבה הוא אדם שאוהב את עצמו מספיק כדי לקבל דחייה בצורה מאוזנת ואמיתית. מכור לאהבה הוא אדם שאינו מספיק אוהב את עצמו - ולכן דחייה היא מכת מוות עבורו.
מכור לאהבה חי מאהבה. אהבה, תשומת לב, חום והיזדקקות - זה החיים שלו, זה החמצן שלו, זה האוויר שלו. לכן, במקרה שהוא אינו מקבל את החמצן שלו הוא מתמוטט, הוא נואש, הוא הופך לסמרטוט, הוא נגמר לגמרי.
- מכור לאהבה אינו יודע לאהוב את עצמו, ולכן אהבה הופכת אצלו לאובססיה, לביטחון הקיומי שלו, לצורך הבסיסי שלו במקום כתוספת משלימה לאהבה העצמית שלו לעצמו. הוא הופך את עצמו לתלוי באהבה של אחרים כי הוא אינו אוהב את עצמו מספיק והוא אינו מחובר מספיק לעצמו ולכוח שלו.
את השאר מחקתי כי אני שונאת שמטיפים על אהבה עצמית. אבל היא התשובה מסתבר.
למזלי אימצתי לפני שנתיים את נוגי ויש לי אהבה 24/7 (לא יודעת אם זה טוב כי זה תלותי) אבל לפחות אני לא קושרת גבר ברצועה על הדלת.
בטח חלק יצחקו מהדבר הזה אבל הוא די מחורבן. אולי לכל אלא שם שמחזיקים בשבי בני זוג שעושים להם רע, או חונקים חברים שלהם, או שמים כרית מתחת לחולצה כדי לראות איך תראה הגאולה זה יגרום לנחמה.
כמובן שכמו כל הקלישאות מכורים לאהבה הם אנשים שנדחו במובן הזה (אמוש ואבוש- היכן???) והחוסר ביטחון מרחיק. אנשים רואים לי על המצח נורה אדומה ורק מי שמספיק אמיץ יוכל להתקרב. לא הלך בינתיים
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שין גימל
