פעם בגדתי בבן הזוג שלי כי לא אהבתי אותו יותר. מאז אני יכולה להסתכל על בגידה באופן סלחני יותר כי מה עושים שהאהבה נגמרת ואין לאן לפנות?אבל מה שאני לא מבינה זה,
איך אפשר לבגוד ולפגוע במי שאתה אוהב. בחיים לא חשבתי שאהיה במצב כזה, שארשום את השורות האלה בבלוגי ובטח לא בהקשר הזה.
וזהו סיום הפרק שלי עם ח'.
הבן אדם היחיד שאהבתי אהבת נפש, הנפש הטהורה שסובלת בעולם הזה.
והנפש הטהורה התחוללה ופגעה והרסה. והנפש הטהורה שלי היא עוד אחת מהעולם. הנפש שלי התבגרה על חשבוני.
וככה זהו סיום הפרק שלי עם ח', הבן אדם היחיד שאהבתי אהבת נפש ודם. שאהב אותי אהבת נפש בדם אבל שילם את מחיר הבגידה.
וכמו שאומרים על מתנות יומהולדת, העיקר הכוונה.
איך אפשר לפגוע מבלי לחשוב על ההשלכות? איך אפשר להרוס משהו טהור ולחולל אותו?
וככה אני נשארתי לבד. היה לי חבר אחד, החבר הכי טוב שלי.
וככה אני נשארתי לבד. מקלידה שורות אלה וקצת מרחמת על עצמי ועומדות לי דמעות חנק בגרון.
מה אני עושה עכשיו? לאן אני הולכת מכאן?