את הפוסט הקודם כתבתי בתור "חזון" קטן שהיה לי או פנטזיה אחרי שנכנסתי לבלוג של מישהי וראיתי עד כמה היא סובלת, רציתי לחבק אותה ולחזק אותה אבל דרך המחשב לפעמים המילים לא חודרות מספיק.אחרי 2 תגובות שכתבו לי שזה היה יכול להיות מקסים אם זה היה קורה שאלתי את עצמי "למה לא בעצם???"
שלחתי את הפוסט למומלצים וקיבלתי הרבה תגובות, חלק מהאנשים אמרו שזה יהיה טריגר וחלק אמרו שזה רעיון נפלא
אז בשביל להבהיר עינינים:
המפגש יהיה לבנות שמרגישות שהן לא מקבלות את התמיכה שהן זקוקות לה, או כתף תומכת להשען עליה. הרבה בנות לא יכולות לספר את רגשותיהן והקושי שלהן כי הן מקבלות תגובות שלפעמים מזלזלות ולפעמים לא עוזרות ופשוט, לא מבינים אותן
יש כאן בנות שמצאו את הנחמה שלהן בבלוגריות כמוהן אבל אחרי הכל מילים על מסך לא יוכלו לעזור ברגעים שבהן צריך להתמודד בסיטואציות מהחיים.
המפגש ממש לא נועד לעודד בנות להמשיך ולא לחלוק טיפים תפריטים קלוריות או נתונים פיזיים.
אני מאמינה שבנות שעוברות חוויה דומה יוכלו לנחם הרבה יותר במבט מאשר במילים בן אדם שלא עבר חוויה דומה.
אני גם מאמינה שזה יכול לתרום המון, לא מדובר במפגש חברתי שבו צריך להוכיח מי אתה, אפילו לשתוק זה המון, העיקר הנוכחות.
המפגש יערך ב-5 באפריל ב-12 או 1 4 וחצי-5 בצהריים, בביתי במקום מרכזי בתל אביב (נגיש למי שמגיעה מעזריאלי או תחנה מרכזית החדשה)
אני גרה בבית לבד שיהיה מספיק מרווח, עם מטבח וחדרים אם מישהי תצטרך פרטיות.
אם אתן מרגישות סקפטיות אתן מוזמנות לדבר איתי שיחת וידאו צ'ט אפילו חד צדדית.
גם אם יש ספקות אשמח מאוד אם תפנו אליי באימייל או במסנג'ר:
*עריכה מאוחרת: אחרי שהפוסט הגיע למומלצים אז רציתי לומר, שאני יודעת שאף אחת לא תתרפא מזה ואולי זה לא יתרום לזמן הרחוק אבל מניסיון אני יודעת כמה תחושת ההקלה הזאת חשובה כי כל רגע ביום הוא חרדה אחת גדולה..
אני גם לא באה ממקום טיפולי או של מדריך ואני בדיוק כמו כולן צריכה את האוזן הזאת, אני לא אחראית לאף אחת ולא תהיה לי שליטה על אלו שירצו לבוא בשביל לקבל מוטיבציה להמשיך, אני לא וזה לא התפקיד שלי לדאוג לכולן...
כל אחת אחראית לעצמה וכל אחת בוחרת מה טוב בשבילה :-)
ועוד תמונה קטנה מהסלון:
המפגש יתקיים בכל אופן, אפילו רק עם שתי בנות