דילמת הגניקולוג: איך ללכת לגניקולוג?האם ללכת מסודרת ומגולחת- וככה להסתכן בכך שתראי "שרמוטה" כי ברור שאת הולכת אחרי הביקור להזדיין אם סידרת כל כך יפה,
או: טבעי ופרוע ולהסתכן בכך שתראי לא מטופחת ומוזנחת.
לא אכפת לי לפתוח את הרגליים בפני הגניקולוג ואני דווקא מאוד נינוחה. הבעיה היחידה שלי זה איך ללכת אליו. כל הדרך אני מנסה לשכנע את עצמי שהוא בטח רואה עשרות ביום וזה לא אכפת לו איך זה נראה, ובכלל, אם יהיה לו אכפת כדאי שאחליף גניקולוג.
אני יודעת שבדרך כלל באים עם טוניקה או חצאית כדי לא להיות לגמרי חשופה אבל הרגשתי שזה מתגנדר מידי בשבילי. אז הלכתי עם מכנסיים וחולצה.
הלכתי לשכב על המיטה וככל שאני חושבת שאני ילדה טובה יותר מפעם שעברה הוא מושך אותי עוד יותר למטה ואני יכולה להרגיש את הבריזה ברחם.
אני מסתכלת על התקרה למעלה ומתנתקת והאמת שאני די נינוחה, הוא מראש "מזהיר" אותי ואומר לי לשחרר אבל כשמכניס את צבת הכוס הוא מתפעל ואומר לי "יפה מאוד!" על כמה שאני משוחררת.
אז שבוע שלם סבלתי סתם כי חשבתי ש"עוד מעט יעבור" אבל עשר דקות ושלום על ישראל, עכשיו אני בבית.
נורא נלחצת לשבת ולכתוב בבלוג בזמן האחרון. אני מרגישה שיש לי איזה רף שאני צריכה להגיע אליו גם בגלל שאני איכשהו בפעילים על כמות כניסות ממש נמוכה וגם חרדת נטישה כזאת על האנשים שמבטלים מנוי ואת הקביעות שלהם.
רציתי לכתוב על הילדות שלי וויתרתי.
ואז רציתי לכתוב על זה שאמא שלי מתה. אבל אמא שלי בכלל לא מתה, זה היה בחלום.
ואז הלילה חלמתי שוב על מי שהייתי אמורה להפסיק לחלום עליו ממש מזמן אבל חלמתי עליו שוב ולקינוח שהייתה לו גם חברה.
בחיים לא חשבתי שיעבור כל כך הרבה זמן ואני אהיה לבד ככה מבחינה זוגית. אבל מה אני צריכה בעצם, לא הבנתי בעצם. מה אני צריכה את זה, שוב להיות עם חרדות נטישה, שוב להעזב. פעם קודמת הייתה כל כך קשה בשבילי שאני לא מוכנה לעבור את זה עוד פעם.
אומרים לי, את צעירה, זה שטויות. אבל האמת, יש גיל לסבל? צריך להיות בגיל מסויים שבו הלבד יותר כואב?
אז יש לי את החבר הכי טוב שלי, חנן. שהוא אהבת ליבי האחת והיחידה, ואין מגע, הארי וסאלי.
אני אמרתי לו, לחבר הכי טוב שלי שהוא יהיה לידי בחופה. או בתור החתן או בתור השושבין. אבל הוא לא ילך ממני.
עוד יומיים יש לי בגרות בפסיכולוגיה ולא הצלחתי עוד לקלוט את החומר, אולי כי אני לא ממש לומדת? יותר מזה שאני לא יודעת את החומר, אני לא יודעת את מיקום הבחינה אז אני מקווה שלא בזבזתי כסף לחינם.
החלטתי שאני רוצה להיות מודל לצילום/רישום. גם כסף בסדר וגם מסתבר שאין לי בעיה לפתוח לזרים. העיקר אינטימיות בלתי אפשרית בשבילי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שין גימל