*

אמרתי לדודה שלי שמהדיאט אני אעשה תאונה ולא מבר רפאלי, כי את הדיאט בסוף אני אוכל להשיג ואת בר רפאלי כנראה שלא.

אני מדמיינת לעצמי את כל הנשים שם נוהגות ודעתן מוסחת מהצבע האפור המתכתי של הפחית, יחד עם זה ששינו לו את השם לcock.

שאלתי את חנן בסופר אם חברת "cock" קנתה אותם ומישהו ממש צחק לידנו, הרגשתי לא נעים כי הוא חשב שאני רצינית.

לקחתי מאוד קשה את זה ששינו את השם כי שנים על גבי שנים הלוגו והשם היו אותו דבר והדבר הכי נורא שקרה מאז שהכניסו את "קולה זירו" זה ששינו לדיאט קולה את השם.

והם יודעים, דיאט קולה, הם יודעים איך להשיג אותנו, המכורים.

קונים אותנו עם זה שזה 0.3 קלוריות וממכרים אותנו בעזרת הקפאין. אחר כך גורמים לנו להרטיב באמצע איילון למראה הפחית. את הפה כמובן.

אתמול עשיתי בגרות בפסיכולוגיה כי שילמתי לאתר של משרד החינוך לפני חודשיים. התחלתי להתכונן שבוע מראש בערך ובלהתכונן אני מתכוונת בלקרוא את החומר פעמיים שלוש ויותר מזה לא, כי אין לי כוח. אמרתי לעצמי, שיר, אל תתכונני. אין לך כוח. וגם אם תתכונני ולא תצליחי תרגישי מפגרת. עדיף להרגיש עצלנית.

אז הלכתי למבחן אתמול וקלטתי בפעם האלף כמה זה נוח להיות אקסטרני (חוץ מזה שאתה לומד את החומר לבד ואם לא, אתה משלם אלפי שקלים לאנקורי/לחמן)

הייתה מישהי שישבה מלפני, בת 24. קלטתי שלפני הבגרות היא כתבה במחברת מושגים מהפלאפון. כשהתחילה הבגרות היא שאלה אותי אם אני רוצה שהיא תשים לי את התיק בקדמת הכיתה. ישר חייכתי. אמרתי לעצמי, הייתי מזיינת אותה. וזאת המחשבה הראשונה שהייתה לי בראש, שהייתי מזיינת אותה. כי היא הייתה נחמדה אליי והרגשתי נורא מכוערת באותו יום (אני מתארת לעצמי שהייתי אפילו יותר מכוערת ממה שהרגשתי).

שאלתי אותה אם היא כתבה מושגים מאחורה והיא התחילה נורא להתנצל ולהתגונן. אמרתי לה, תקשיבי, אני מבינה אותך, גם אני הייתי ככה. אם לא היה לי כל כך לא אכפת מהבגרות הזאת גם אני הייתי עושה את זה, אבל ממש כואב לי הראש.

היא שאלה אם אני אקסטרנית ואמרתי לה שבטח, רק תלמיד אקסטרני יגיב ככה לבגרות. אפילו ערסים נכנסים לחרדה.

אז המצאתי ניסויים בחולדות ובבני אדם והלכתי הבייתה.

רציתי שהמשפחה שלי תתגאה אבל כולם שכחו שהיה לי מבחן, עכשיו יש לי 13 נקודות במקום 20. איזה זיןןןןןןןןןןןן.

רציתי לכתוב פה על זה שבכיתה א' הייתי עושה הצגות סקס לתלמידים על כיסא, אבל זה יהיה גס מידי, כאילו יותר מידי "in your face" כזה לא?

ישבנו בבית קפה ודימיינתי שיש לנו ילד ביחד. היה לו מנשא מבד על החזה והתינוק ישן. איזה תינוק יפה זה, שיאללה. אחד היפים. ועם אף כפתור ולא יהודי כזה כמו של כל התינוקות.

ואני אהיה אמא חבל"ז. כזאת שלא קופצת אם המוצץ נופל על הריצפה ושלא צורחת כשהילד מתגלגל על המוח. כשהייתי תינוקת אמא שלי לקחה אותי לרופא כי לא הייתי בוכה כשהייתי מקבלת מכות בראש. 

פתאום בא לי לכתוב מלא דברים אני בחוסר רוגע שכזה

אז אני אתן לכם תמונה של סבא וסבתא שלי היפים.

מעניין אם אני ארד מהפעילים כי אני שוב לא מעניינת.

מממ