הייתי עם דודה שלי בסלון ואז התקשרה הדודה השנייה שלי אליה ואמרה לה לרדת.התעצבנתי ואמרתי לה שתעלה, איך היא לא באה למעלה לאחל לי מזל טוב?
טיטאתי את הבית כי בערב המשפחה הייתה אמורה לבוא לאכול אצלי את העוגה שהכנתי, דפיקה בדלת,
עמדתי בקצה ופתחתי את הדלת ואני רואה דמות עם הרבה בלונים מנופחים על הידיים ורגליים. הדבר הראשון שעלה לי בראש זה שזאת דודה שלי אז אמרתי תודה יפה וקצת מתרגש כשראיתי שמאחוריה עומדות עוד 2 בנות עם עוגה ומיץ תפוזים.
3 בנות מקסימות מהמפגש, ש-2 מהן הכרתי רק שלושה ימים לפני כן, באו אליי הבייתה עם בלונים, עוגה, מיץ תפוזים ואחרי כמה זמן גם פיצה, כי אחת מהן ידעה שממש בא לי פיצה.
אני מה זה התרגשתי, לא תבינו. הלכתי לדודה שלי בסלון ואמרתי לה בהתרגשות בלחש "באו בנות מהמפגש בהפתעה!!!"
היא גם התרגשה ואז באה דודה שלי השנייה וגם אמא שלי, אם הייתם מבינים את הבעייתיות החברתית שלי במהלך השנים הייתם יכולים גם להזיל דמעה או 2. איך הלב שלי התרגש, באמת. בהתחלה רצו לי תסריטים שהן ריחמו עליי, אבל זיבי, עם כל הרחמים שבעולם לא נראה לי שאני אצליח לבוא למישהו ככה הבייתה.
אני כל כך פחדתי שאני אהיה לבד ביום הזה, חנן בא רק ב-4 וחצי ועלמה דחתה את המפגש איתי כל פעם בעוד קצת (אבל עכשיו אני יודעת שרק מאהבה) ודודות ואמא הלכו לסבתא לקניון.
גם אם הבנות היו באות לשנייה והולכות הייתי מחסירה פעימה, הרגשתי כאילו נכנסתי אליהן ללב והרגשתי שאוהבים אותי. ואני מצטערת שוב על זה שלא הייתי יכולה לנשום וזאת לגמרי לא אשמתו של אף אחד.
אחרי שהן היו פה היה פחות נחמד, הייתה לי את נפילת האנרגיה הכי גדולה שהייתה בישראל ולא הפסקתי לבכות ולסבול כמו הוספיסית והייתי בטוחה שאני הולכת למות עוד שנייה מעצב ומועקה. שם כבר המשפחה שלי ממש סבתא והיה פיצוץ קטן במהלך ארוחת הערב שמנע מאיתנו להיות בהרכב מלא כי כל כמה דקות מישהו אחר יצא בעצבים.
כל נשימה שקשה היה לקחת טלפון. לגייס את כל הכוחות, להשמע כמה שיותר שמחה ומכירת תודה. השיא היה כשהאחים שלי התקשרו אז בכלל כבר הרגשתי שאני מתעלפת.
יום אחרי הגעתי לאיכילוב ואחת הבחורות הביאה לי בלון סגול וגדול. התרגשתי על הבלון כמובן, אבל רציתי לקבור את עצמי על כל "יש לך יומהולדת??? מזל טוב!!!" שקיבלתי. בשלב מסויים שמתי את התיק אצל המרפאות בעיסוק כי ידעתי שעוד "מזל טוב" אחד יהיה להם פה ים של דמעות.
אז בעיקרון נכנסתי לכמה אנשים ללב וזה מרגש אותי וזה עושה לי שמח באופן ששמח אצלי מתאפיין.
אז יומהולדת הבא אני לעזאזל בת 20 ושוב בראש שלי מריצה את כל הדברים שצריכים להיות לי עד אז. אז בינתיים עוד יוני ואני רק בת 19 ועשו לי הפתעה ואני אוהבת הפתעות.
גם הבנתי שברגע שלא מבקשים מקבלים. אני שנה שעברה ביקשתי כמו קוקו מהקודם שיביא לי חמנייה והשנה קיבלתי שני זרים אחד אחרי השני. אבל שום מילה על זה שהן כתומות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שין גימל
