לקחתי את הפלאפון עם ה-3.2 מגה פיקסל המחורבנים שלי והלכתי לאיכילוב כדי לצלם לכם קצת את המחלקה בלי לפגוע חס בלילה בפרטיותו של אף אחד!!ככה זה נראה כשיורדים במעלית לקומה 0 ואז הקריינית אומרת בכל: "קומה 0. המחלקה לבריאות הנפש" ואז אתה היחיד שיוצא בראש מורכן וחיוך שובב כי כל הנוסעים בכלל נשארו בפנים.
כשאתה בא למחלקה זה המקום הראשון שכנראה תרצה להכנס אליו: חדר האוכל/המטבח. כאן אוכלים ארוחת בוקר ושותים קפה, צהריים בצהריים וימי חמישי מתפקד כמטבח בקבוצת בישול.
עוד תפקיד חשוב הוא להוות מקום מכיל בהפסקות לפגועי קוגניציה, מעופפים וכאלה שלא מודעים לעצמם. (למצולמים אין קשר לפרשה)
זווית נוספת:
שיוצאים מהחדר אוכל זה מה שרואים. בנוף: מקום נדידתם של האוטסיידרים שלא נכנסו ל"מקובלים". במעט מאוד יושבים והרבה מדדים מפה לשם. דווקא נחמד.
הדלת של היציאה מחדר אוכל: 2 הספסלים הימניים מקום מושבם של הברנז'ה הפסיכיאטרית. כאן למדתי שיעור חשוב לחיים: מקובלים והאוטסיידרים לעולם יחיו. אם אתה לא שם אתה לא קיים. או שפשוט אין לך זין לחרא הזה. חייבת לציין שבמקום כזה לא חוכמה לרדת על אנשים שהם לא בסדר, כי זה מקום לאנשים שהם לא בסדר. טפפו!!! (גילאים: 27-44)
האקשן: מקום הפעילויות. בדרך כלל השולחנות באמצע ומסביב הכסאות אבל תלוי בפעילות.
מחוץ לחדר פעילויות יש פינת עישון. בתמונה מימין לשמאל: ויק, שין ודלת.
למצולם בתמונה קוראים ויק והוא חבר טוב שלי במחלקה עד כמה שאפשר.
קצת על ויק האיטלקי שאלרגי לפטריות ובזיליקום: ויק הוא חולה סרטן. לפני זמן מה עבר השתלת מח עצם וכשיום ראשון שמעתי שההשתלה נקלטה קפצתי עליו בהתלהבות ונתתי לו חיבוק. ואני אף פעם לא נותנת. משחק מילים.
וקצת חלקים מהבית, כי הוא מתפתח לאט לאט:
התמונות: קצת לא רואים בגלל השמש ה... שמשית הזאת
קולאז'ים שלי
1,800 שקל ליד קלימט הצייר אחד האהובים עליי:
המרפסת/חלון עם השולחנון החדש שקניתי לאדנית שתבוא עלינו בשלום:
אפשר להגיד שהמקרר מלא...
מהנחלה- יש לי 2 עבודות של האישה הזאת:
שלא תלכו בלי מייקל!!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שין גימל
