13 שנה אני חיה בתוך הקירות האלה שהם קירות ביתי.12 שנה הייתי סגורה בתוך קירות שהיו קירות חדרי
עכשיו יש לי בית.
יש לי מעון שהוא שלי,
יש לי תמונות על הקיר, שהן בחירת ליבי.
יש לי כלבה אהובה ויש לי המון בלאגן בכיור, שהוא הבלאגן שלי.
יש לי כורסא ויש לי עץ, שאני בחרתי.
יש לי לגו בסלון, גזרי עיתונים ובלאגן שאני יצרתי.
יש לי את התאורה בסלון שנכנסת דרך הסלון, החושך בלילה שאני בחרתי לחיות בו
יש לי דלת שאני בוחרת את מי להכניס, ומיטה שאני בוחרת את מי להשכיב.
יש לי מקלחת ושירותים שאני המאסטר עליהם.
יש לי את התיקים במטבח ואת הפריוולגיה לשים אותם על השולחן.
יש לי את הזכות לדפוק מסמרים, ויש לי זכות לתלות "אורגזמה" בסלון.
הרווחתי בית שהוא רק שלי אבל אין לי חדר
12 שנה הייתי סגורה בקירות שהיו קירות חדרי.
עם הצבע שבחרתי, והתמונות על הקיר.
והבלאגן וההזנחה
והחום והקור, והלכלוך והנמלים
והתריס השבור והכלים על השולחן.
ישנה בסלון, בחדר ההוא ובחדר שהיה פעם חדרי
לא מתקרבת, לא מעיזה
היום הג'וקים הם הג'וקים שלי
הנמלים הם הנמלים שלי.
והכלים,
הכלים בכיור