מה זה אומר עליי אם אחד הדברים המדאיגים בשבילי הוא שאני אעשה תאונה, אהיה מעורבת בפיגוע או יקרה לי משהו פיזי שמצריך בית חולים ואני אהיה מאושפזת כמה ימים ואף אחד לא יחליק לי את השיער או ישים לי שחור בעיניים במקומי, ואז אני אקום משנת המוות שלי וכל מי שבא לבקר אותי יראה אותי חיוורת עם תלתלים ואני לא אראה אותם טוב כי אף אחד לא טרח לשים לי עדשות, ובמראה הזה אין מצב שאני שמה משקפיים.מה זה אומר עליי?
פעם אני הייתי מאוד מכוערת. אני זוכרת שהפעם הראשונה שמישהו אמר את זה הייתה בכיתה ו'. פעם ראשונה שהסתפרתי (זה היה לפני הבת מצווה) ונראיתי מתולתלת כמו ניסים גרמה ועם שיער פזור פעם ראשונה בחיים שלי. באתי ממש מוקדם כדי לתפוס את השולחן שלי ואחד הילדים שבא מוקדם בשביל משמרות הזה"ב הסתכל עליי, הלך למזדרון ואמר לאחת הבנות שהייתה חברה שלי: "איזה מכוערת שיר X!!!"
פעם אחרת הייתה באוטובוס כשחזרתי מבית הספר בכיתה ז', ישבתי עם חברה שלי באותו זמן ואחד ילדים מחבורה פנה אליי, הצביע על חבר שלו ואמר: "הוא חושב שאת מכוערת.".
פעם שלישית הייתה שעשיתי הליכה (בתקופה של האנורקסיה) וחבורה של צוציקים באופניים צעקה לי מהצד השני: "יא מכוערת!!!"
אני זוכרת בגיל 17 נרשמתי לפרויקט היל"ה, שזה סוג של אקסטרני אחר"צ לנוער שפרש ממסגרות חינוכיות.
רוב האוכלוסייה שם הייתה כזה קצת צ'חצ'חים, אבל החמודים לא הגיהנום. יצאתי מהמזכירות, בדיוק ארך לי השיער מהגילוח, ואחד הנערים שם אמר לי : "שמעי, בחיי את אחת היפות שראיתי!"
הסתכלתי עליו ובערו לי הפנים. שאלתי אותו בתקיפות: "אתה מסתלבט עליי??" והוא נבהל ואמר שבחייו שלא. ואז הלכתי לבכות.
כל הילדות שלי אמא שלי אמרה לי שאני אתחרט על איך שאני נראית בגלל השיער שלי. מאז הייתה לי בעיה פסיכולוגית רצינית עם השיער שלי. אחרי שגילחתי אותו לחלוטין בגיל 17, התחלתי לשלוט עליו יותר.
יש ימים בהם אני לא רוצה לצאת מהבית כי אני מתביישת שיראו אותי.
אומנם התגובות השתנו וגם כשיש מחמאות אני מראה להם איך הייתי נראיתי פעם.
עכשיו כשיש לי יותר מודעות ורצון להראות *פצצה מתקתקת* אני שמה עדשות ובלינדנתי את שיערי ועשיתי תסרוקת יפה ואני נכנסת לג'ינס שלי (נכון ל-16.1, דפקתי לאפה מקודם) טפו טפו טפו
אפילו שקראתי מקודם שבנאדם נחשב ל"גמד" מתחת לגובה 145/147 מטר ומפרידים ביני לבין זה 8/6 ס"מ
עכשיו רציתי לרשום פה עוד הרבה דברים אבל זה כבר נשמע סופר פתטי ואני במלכוד עם עצמי אם לכתוב פה את רגשותיי או להכנע לעובדה שאנשים שאני מכירה קוראים פה.
הצעתי לפני כמה זמן למישהו בתור צחוק, שלכל מי שיש לו בעית דימוי עצמי, צריך לממן לו בוק בשביל שיסתכל עליו וירגיש שהוא יפה
עכשיו בא לי לעשות פרוייקט: תראה לי כמה אתה מרגיש מכוער, ואני אעשה לך אלבום
בגיל 16, אחת הבנות בבית ספר עשתה פרוייקט בצילום וביקשה שאצטלם, בסוף לא עשתה עם זה כלום אבל אמרו לי כאילו יצאתי מז'ורנל
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שין גימל
