והכאב והבכי והשאלה הכי חשובה שיש בראש הלא-קשורה הלא-נעימה הלא-ממש מתאימה:
מי לעזאזל יוריד את נוגה?
מי לעזאזל יביא לי חלב כי אני רוצה לאכול קורנפלקס?
אבל מה זה משנה, נוגה, יפה שלי, חלק מפאזל
השאלה הגדולה היא:
מי לעזאזל יאהב אותי?
אני עוצמתית אני כדור זעם
כל "ידיד" או :"ידידה" היו הכי. אצלי זה תמיד הכי. אין אצלי סתם
או שאתם אוהבים אותי עד עמקי נשמתכם או שלא תענו לי לטלפונים. אין באמצע.
אתם בישראבלוג, במיוחד הבלוגים שמושכים עניין, מתעניינים בי. בי. למה בי??? למה???
אתם או תאהבו אותי או תשנאו אותי
או שתרצו להיות חברים שלי או שתחמיצו אליי מבט
אבל אין את האחד האמיץ הזה שישלים לי את הפאזל
שיגיד, "פאק איט. החיים חרא. מערכות יחסים בד"כ חרא אבל בין חרא לחרא יש מטהר אוויר מזויין ששווה את החרא."
ואני חרדה קצת. כמו כל הבנות. אבל בנות מסתירות, אני מכריזה.
אני בוכה לפעמים הרבה ואני בדיכאון ואני רוצה למות
אבל אני אשאל אתכם אם אתם רעבים ואם תציעו לי דיאט קולה אני כלכך אעריך את זה שאהיה עבד לרגליכם.
אהבה זה דבר פשוט
זה לא תן וקח
לפעמים בום וטראח
אבל זה כןןןןןןןןןן ואחחחחחחחחח
חשבתי מזמן על למה אנשים אוהבים הגדרות
לא לחלוק את הבנאדם השני ושיהיה ביטחון לזה שהם יראו אותו בשבוע הבא. על בליינד כאילו.
אבל זה לא עובד תמיד
עכשיו אני נגעלת איכס
עכשיו אני מצליחה לדבר
ריכלו עליי בהתחלה עכשיו בעבודה אומרים לי "שיררררררררר, באת לארוז??? יאא"
אני אספר לכם משהו על אהבה
זה לא מתנות
זה לא הבטחות
זה לא כמות שיחות
זה לא רישיון להרוג
אני באה ערומה, זה הבסיס שלי, הנה אני הנה אני הנה אני
אני ככה אני כזאת אני שיר אני שיר אני שיר ויש לי מוח חושב מידי ואני עצובה ואני תלותית ואני אוהבת אוהבת ואני אקנה לכם משהו לאכול אם תהיו רעבים ואני אעשה לכם כפית בלילה עד שתרדמו אבל בחייאת רבאקקקקקקקק תנו לי לילה
להתאהב בי
אני רוצה שכל העולם יאהב אותי
אני רוצה שכולם יתגעגעו אליי
אני רוצה משהו לא ריאלי
ועד אז (לעולם) לא אהיה ככה מאושרת
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שין גימל