אם אתם גורמים לי לחשוב מתמלאות לי דמעות בתוך העיניים
ניסיתי לדחוס את עצמי בין הסחות דעת עד שהגעתי אל עצמי.
יש שבעה ענקית פה מתחת לבניין שלי ומידי פעם אני חושבת לעצמי עד איזה גיל אני אגיע, כאילו עד מתי
ואז יש לי מחנק בגרון
הייתי בסרט הזה, אני ראיתי את המשפחה שלי מחסירה פעימה כשאני פותחת עיניים
והנה הדמעות חוזרות לי לגרון
איזה קללה זאת הקללה הכי נוראית שהייתה יכולה לקרות לי, לראות את האנשים שאני כל כך אוהבת עומדים שם לידי
וסבא שלי בא אליי ואומר לי משהו ואני שואלת אותו מי הוא. פאקינג סבא שלי
ואני יודעת שאני לא אצליח עוד הרבה זמן כי כבר אין לי כוחות וזה לא מפסימיות ולא מדכאון זה פשוט מרגיש לי כמו דד ליין ואני מפספסת אותו.
תמיד הייתי בטוחה שלפני שאני אמות אני אביא ילד
כדי שאני אשאיר משהו אחרי.
עכשיו אני פוחדת שהילד שלי יתאבד.