אתמול הייתי בסרטים שמישהו בא לאנוס אותי
נכנסתי לפאניקה לא רצונית וכבר דמיינתי איך אני בוכה אחר כך
ישבתי על הכרית של נוגה מלאה בשערות והוא התקרב וניסיתי להגיד לו ללכת אבל העצבים שלי לא היו בשליטתי ובמקום זה רק צחקתי והרגשתי שנוזל לי ריר מהפה וברגע שהוא התיישב פשוט התגלגלתי מהכרית והתחלתי לזחול על הריצפה ותפיסת המרחק שלי השתבשה והייתי בטוחה שהוא בא לתפוס לי את הרגל אבל הוא בכלל ישב במקום
אז טיפסתי לספה וכל כך פחדתי שהוא יבוא אחריי אז העלתי את נוגה לספה וזה לא קורה אף פעם
היום הייתה לי שוב נפילה
בגלל השיפור שלי ביחסי אנוש ניסיתי לא להיות יותר מידי נוראית כמו שאני במצב הזה מה שגרם לי להרגיש יותר גרוע
בקניון הרגשתי שאני עומדת לשבור משהו בבית קפה, הייתי חסרת אונים והדמעות ירדו בלי עצב ובלי טריגר העצבים שהיו לי בגוף יצאו לי דרך העיניים.
סבתא הבינה, סבתא הרגישה את זה בעבר.
אמא הייתה חסרת רגישות וחבר שלה לא הפסיק לזמזם, פשוט מזמזם כל הזמן. וזה רוב הזמן משגע אותי אבל היום הרגשתי כאילו שמו אותי בתא עינויים. רציתי להגיד לו משהו אבל הוא לא מבין המסכן. הוא חושב שהכל עיניין של בחירה ולא מבין שבמצבים האלה שד של חוסר אונים משתלט עליי יחד עם מחשבות אלימות ורובן על אמא שלי חסרת הרגישות. ואני מנסה לא להיות יותר מידי ולא לעשות יותר מידי סיפור אבל הסיפור לפעמים קצת יותר גדול ממני.
אני אוהבת קניונים כי הם מסיחים את דעתי. כמו תינוק עם מובייל צבעוני, ככה הבגדים והבדים מעניינים לי את העיניים ואני מסתובבת המון בקניונים ולמזלי הקניות נרגעו.מה שלא טוב זה שגם אני מרגישה יותר מוזנחת והרבה יותר מכוערת.
בתא המדידה הורדתי את החולצה וראיתי דרך המראה כמה התרחבתי וכמה הצדדים יוצאים לי מהמכנס ומהחזייה. ואני יודעת שלא יכול להיות שהשמנתי עד כדי כך כי הבגדים אומנם יותר צמודים אבל אני עדיין מצליחה לשים אותם.
גם הפחתי את כמות הסיגריות ביותר מחצי שזה מעולה. זה עושה לי דפיקות לב אבל יותר קל לי לתקשר ככה עם אנשים
לנוגי יש דלקת אוזניים וזה מעציב אותי עד מאוד כי אני חסרת אונים ואני מרגישה כמו אמא שהילד שלה לא מצליח לנשום שזאת רמת החוסר אונים שאני יכולה לדמיין אצל תינוק יחסית בריא.
אני שמחה שאני לא מאלה שחייבים שיהיה איתם מישהו ברגעי מצוקה, שיחסית אני יכולה לבד ואני לא מתלוננת יותר מידי, פשוט מנסה להעביר את זה. אולי כבר מניסיון ואולי לא כי כל פעם מחדש זה מרגיש כמו הפעם הראשונה. כל כך הרבה זמן לא הייתה לי נפילה כמו היום והרגשתי כל כך לא מאוזנת ממש כמו הגדרה פסיכיאטרית.
הלוואי ומחר השיער שלי יסתדר