אז את האחים שלי לא ראיתי מאז ינואר, שלושה חודשיםקשה לי ללכת לאבא שלי כי לא טוב לי שם ואני מרגישה זרה בבית הגדול הזה שיש בו צבעים חמים אבל מרגיש לי נורא קר
אני לא סובלת ילדים אבל אוהבת את האחים שלי, במיוחד שהם גדלו קצת, הגדול בן 12 והקטנה בת 9
אחי מתמודד עם קשיים משלו, לצערי הוא מתעל אותם למקומות לא טובים (אחת הסייעות בגן קראה לו אלים בקטע סייקו)
ואחותי כזאת בובה קטנה, ואני מתה מפחד שיהיו לה הפרעות אכילה כי שניהם מאוד מלאים וכבר יש לה ציצי. בגיל הזה זאת בושה, איזה קטע.
אני יודעת שאם הייתי שם יותר זה היה רק עושה להם טוב, כי בניגוד להורים המקובעים והפוליטקלי קורט שלהם, אני נורא כנה וחושפת אותם למידע שכל הורה צריך לחשוף את הילד שלו, הרי להשאיר אותם תמימים לא יעזור, ברגע שהם מגיעים לחטיבה הם מקבלים כאפה של החיים, במיוחד בתחום המיני. נראה לי שכל ההגנה הזאת ממין בגיל צעיר מכניס אותם לא מוכנים לתחום כשהם גדלים ואז הם אבודים לגמרי. זאת הסיבה לדעתי למה כל העיניינים האלה מתחילים נורא מוקדם.
הם ממש חיים בבועה, קיבוץ ליד נהריה, חור גדול והם בחיים לא היו בתל אביב ובאוטובוס ציבורי.
כבר תקופה שאני מנסה לשכנע את אבא ואשתו שיבואו אליי לישון והופה!!! היום זה קורה!!!
ניסיתי לחשוב למה זה כל כך מרגש אותי והבנתי שזה בגלל ששני העולמות שלי מתחברים. העולם בתל אביב והעולם של הקיבוץ שממנו אני מנסה להמנע.
בדימיון שלי זה היה אמור להיות יותר מתוכנן, לא בחג כי תל אביב מפוצצת ולא בפסח, שאני לא מצליחה להשיג שמרים להכנת פיצה כי זה לא כשר.
ההורים שלהם ישנים בתל אביב במלונית כמובן ליתר ביטחון. אמרתי לאבא שלי שצריך להביא להם כאפת מציאות כי הם כבר גדולים וצריכים לדעת להתמודד.
אני בגיל של אחי כבר הייתי לבד לגמרי בבית כי אמא שלי הייתה ישנה אצל בני זוגה.
אני באמת מתרגשת ולא יודעת מה לעשות איתם ממש. מה אפשר לעשות עם ילדים שכנראה יחטפו הלם תרבות בגלל שיש הרבה אנשים על המדרכה?
מאז שנכנסתי לקשר אני מתחילה פתאום לנקות יותר את הבית, ולעשות קצת עוגות. איזה מוזר שגם שאנחנו לא נפגשים הרבה יש לי את המוטיבציה להיות נשית ולבלות עם מטאטא. לכאורה.
בטח אחותי תקבל מחזור בגיל 10 כמוני, הרי גם אני הייתי שמנמנה ומפותחת בגילה. היא תקבל את זה אחרת לגמרי כי היא עדיין מתעקשת על זה שהיא ילדה. היא אולי הילד היחיד בעולם שמפחד מוות להתבגר.
אני מגיל 6 נורא הייתי עסוקה במין לצערי. הייתי מציירת מין, הייתי חושבת על מין והייתי רואה מין (ערוץ אגו על MUTE בסתר ב4 בבוקר)
זה קטע שאחותי לא יודעת מה זה מחזור. ומה זה מין. אני בגיל 8 כבר ידעתי מה זה כששאלתי את אמא שלי מה זה החוט שיוצא לה מהפיפי.
זה מוזר שעם כל ההעסקות עם מין באה גם רתיעה נורא גדולה. גם שהיה לי חבר בגיל 14 שהיה בן 16 וחצי חיכיתי שנשכב עד גיל 16 וחצי בעיקר כי לא הצלחתי (לא מספרים לנו שלא תמיד זה על הניסיון הראשון מצליח!!! )
ואחי כבר רואה קליפים של מיילי סיירוס, שזה הכי קרוב לפורנו שהוא יראה בזמן הקרוב. אולי הוא אינטלגנט, אבל נורא ילדותי.
זה מצחיק איך שהם גדלים, איך כל שנה קריטית בעיצוב של מי שהם יהיו כשהם יהיו גדולים, חשבתי על זה איך אני השתנתי משנה שעברה ושעוד מעט כבר לא יהיו שינויים ואז אני אתקע עם אופי מסויים, אני רק מקווה שאני אתקע על אופי כשאני במצב רוח טוב.
אח שלי כבר עושה כאילו הוא מתעלם ממני כי זה כבר לא מגניב להתלהב מזה שהם רואים אותי, הרי הוא גדול ומגניב ואני בכלל בת איכס.
איך מונעים הפרעות אכילה? אני חושבת שאני צריכה לעשות עם אחותי קצת שופינג של דברים יפים כדי שתרגיש נוח במה שהיא לובשת ואולי בעקיפין גם עם הגוף שלה. איזה קטע שבגיל של אח שלי ששוקל יותר מ-65 קילו מגיל 11 אני ירדתי ממשקל 47 ל39 בגלל דיכאון. גם לו היו את החרדות שלו אבל התמודדנו עם זה בדרכים אחרות. אולי ככה זה כשאתה גדל עם טיפולים מסביבך מגיל 4 ולא חסר כל עזרה גם כשאתה ילד אומלל ומאבחנים שיש לך איזשהי בעיה בגיל 16 ולא איזה מיזונטרופ שאוהב לעשות כאילו הוא שונא את החיים