*

גודלים לנו חצ'קונים באותם מקומות, יש לנו כאב בגב התחתון בעודנו לא במחזור, והכי נורא זה שאנחנו משמינות ביחד.

הגעתי למסקנה שהדרך היחידה שאני אוכל לחזור למשקל המקורי שלי זה להחזיר את אמא למשקל המקורי שלה, היא כמו בובת וודו שכל פעם שהיא דופקת וופל זה כאילו אני דופקת וופל אז מה הטעם למנוע מעצמי בולמוסים כשגם שאני לא אוכלת אני בעצם דופקת וופלים כל הלילה.

וזה לא שהיינו קרובות, תנו לי להזכיר לכם אם אתם כמוני מעופפים, שעד גיל 16 פחדתי ממנה פחד מוות וספגתי איומים והשפלות.

אני זוכרת שבגיל 17 כשהתחלתי לחפש דירה לגור לבד היא צרחה עליי שאני רוצה להזדיין כל היום ואני לא ארגע עד שאני אשכב עם 14 גברים. מה קורה בגבר ה14 תהיתי לעצמי.

היום כשאנחנו מדברות בצורה שווה ואין שום פחד חוץ מההתקפי עצבים שלי שלשם שינוי היא זאת שפוחדת, היא נחשפת לזה שאני לא כל כך פתוחה ומשוחררת לכל מה שקשור למין שלא כולל בתוכו אינטימיות וביטחון.

לשתינו יש תחת מעפן ושתינו דיברנו על זה שזה ביג נו-נו ואוי ואבוי לאחד שיתקרב אליו יותר מידי.

זה מצחיק הקטע הזה עם המין, אני מרגישה ממש שמרנית ומעפנה כי כל פעם כמעט, כמעט כל פוסט שאני קוראת פה על סקס אני מרגישה קצת כאילו תוקפים אותי מינית. אולי זה הקטע הזה שכל מה שאני קוראת ולא רואה בעיניים שלי אני מדמיינת אותו בראש וזה מרגיש כמו...

לא אוכל להזדהות עם ההנאה בכאב שבסקס כי אני יודעת שאם קצת כואב לי אני ישר בוכה. גם לפעמים שממש מגרדת לי הרגל ואני מגרדת ממש חזק אני מקללת את העולם ואחותו שכמה שכואב לי אוי אוי אוי

זה מוזר כמה שקשה לנו להאמין לאנשים לדברים שאנחנו לא יכולים להזדהות איתם. אבל עצם זה שאני יודעת שלא אוכל להבין לגמרי כי אני לא אוכל להנות מזה ולא אוכל לשקול את זה גורם לי להבין שזה קיים ושזה נורמאלי לחוות את הדברים שאני כל כך פוחדת מהם כמו כאב והשפלה, שלפעמים התחושות האלה תוקפות אותי בלי סיבה מוצדקת ברגעים אינטימיים (היום כבר לא) וזאת תחושה שכאילו מוכרת כמו פלאשבק כזה שזה קרה כבר אבל אני לא זוכרת.

אני אשתף אתכם שביחד עם כל המבחני אישיות והרורכשים ואנשי הטיפול כמעט קבעו פה אחד שעברתי איזשהי חוויה מינית לא נעימה בילדותי, לא שאפשר לקרוא לזה "חוויה" אבל אני מעדיפה את זה מלתת שמות מחייבים על דברים שאני לא זוכרת. חוץ מהפלאשבקים של התחושות אין לי ממש משהו קונקרטי.

כל פעם שאני מרגישה איזשהו קורטוב של חוסר התחשבות אינטימית אני נכנסת לסרטים ובכלל כבר לא בא לי ולא נעים לי.

התחלתי לקחת גלולות מגיל 15 וחצי כי הייתי בטוחה שאני הולכת לשכב עם החבר שהיה לי מגיל 14, אבל כנראה שהגוף שלי ידע יותר טוב ממני אם אני רוצה או לא רוצה ופשוט לא הצלחתי עד שהייתי בת 16 וחצי

ואני כל כך שמחה שלא הצליח לי , שלא עשיתי את זה קודם כי הבנתי מאוחר יותר שאני ספציפית למדתי להנות ממין הרבה אחרי.

אני חושבת שהבעיה העיקרית אצל נערות וחבל שלא הבנתי את זה אז שההנאה הגדולה מסקס היא בעיקר בראש, ולא מהכוס.

כמה הבדל זה פשוט להדפק על המיטה ועם כל השפגטים בעולם זה לא ישתווה לסקס עם מישהו שיש רגשות הדדים אפילו בתנוחה הכי "מעפנה" לכאורה

וזה מצחיק איך שאני מצליחה לשדר את ה"לא בא לי שתגעו בי" לאנשים שאני לא מכירה ולא מחבבת דרך הכתיבה שלי, אני קוראת אצל אחרים בבלוגים שהם מקבלים הרבה מיילים ואני תכלס מקבלת אחד ל............ וואלה כל כך הרבה חודשים שאני אפילו לא יכולה לעשות ממוצע בראש.

גם אם הייתי אנונימית זה נושא שאני לא מצליחה לכתוב עליו בפתיחות בניגוד לאם אני אפגש איתכם פנים מול פנים ואני אפתח שיחת סקס לא בקטע מיני כאילו זה מזג האויר ומה ניש. אני חושבת שהדבר הכי מיני שכתבתי פה  מהחוויה שלי עם גבר שגם היה בן זוגי זה משפט על זה שאיזה כייף זה לעשות אהבה במקלחת. כמה אני זקנה האא??? הוו

אני לא יודעת למה זה מפריע לי שיש בנות ממש צעירות שמקיימות יחסי מין ולא נהנות ממנו, ממש כחומר ביד היוצר רק שהיוצר קצת מכאיב להן וזה קצת מכאיב לי. ושוב, זה שאני לא יכולה להזדהות עם התחושה לא אומר שהיא לא קיימת מבחינתי, אבל לפעמים בין השורות אפשר לקרוא קצת חוסר אונים ובלבול וזה צובט לי, ועם כל החוסן שלי לטרגדיות ושמעתי כל כך הרבה ביחס לזה שביליתי כמה שנים טובות בחברת משתקמים ממגוון גילאים (10-70) הדבר שבאמת הכי צובט לי זה התעללות בילדים וחוויות קשות ממין.

ולנושא אחר,

פעם אחרונה שהסתפרתי לפני אתמול הייתה לפני כמעט שנה והיה לי ממש קצוץ מאחורה והיום כבר מגיע לי קצת אחרי הכתף

שנה שעברה כשהסתפרתי נראיתי כמו רובי בתקופה שלו בטייק ד'את ועכשיו אני נראית כמו בון ג'ובי באייטיז אבל זה נחמד ומגניב ונוח כזה ומעניין מתי אני אהפוך לבחורה טיפוסית ממוצעת שהיא סבבה עם השיער שלה כמו שהוא ונשארת שנים עם אותה תסרוקת. אבל אני לא יכולה, אני לא יכולה לפעמים להסתכל בעצמי במראה ואני חייבת שינוי.

היום שכחתי שיש לי קעקוע וכשהסתכלתי על עצמי מאחורה במראה הייתי בטוחה שזה טיקט של החולצה וניסיתי ללא הצלחה להוריד אותו עד שקלטתי שהטיקט נראה כמו תחת של במבי.

לפעמים אני מנסה להתעמק בתמונה שלי כדי להבין איך אני נראית. מישהו יכול להזדהות איתי, שאין לו מושג איך הוא נראה גם אם יש לו מראות בכל מקום? אין לי מושג איך הפנים שלי נראות מהצד, איך הגוף שלי נראה מהצד. לפעמים מרגיש לי כאילו זאת מישהי אחרת מסתכלת עליי במראה, חוץ מבימים ממש מכוערים, אז אני ממש רואה את הדימיון.