*

ובכלל כל משקל שמראה מספר שאני לא אוהבת אני אומרת שהוא מקולקל. כשהלכנו לוטרינר שקלנו את נוגה על המשקל הענקי ואחריה אני עליתי והזדעזעתי והכרזתי שהוא לא טוב. (הוא היה תקין לחלוטין)

אבל אולי זה גם בגלל היומהולדת, טחנתי כמו חזיר.  החלטתי לשמור את זה בשקט השנה ואפילו לא כתבתי פוסט פה באותו יום. אבל אני לא אשקר, פחדתי לא לקבל תגובות בכלל ואז זה היה מה זה מביך. בכלל הבלוג במגמת ירידה. אני מבינה שמנויים מבטלים מנוי אבל למה קוראים קבועים מבטלים? למה????

היומהולדת עצמו הלך ממש סבבה, החלטתי לפנק את עצמי במסאג', הבעיה היא שאני מרגישה כל כך לא בנוח עם הגוף שלי שאם לא הייתי באה מסטולה כולי הייתי מכווצת וחבל על הכסף. 

אחרי זה הלכנו אני דודתי ואמי לשנקין לחצי שעה. קצר, אך פרודוקטיבי. קניתי לעצמי 2 שמלות שקראתי להן " מתנת יומהולדת" כדי לא להרגיש רגשות אשם על הבזבוז. בנתיים קניתי לעצמי 4 מתנות. לא כולל המסאג'. אבל פיקוח נפש, יומהולדת...

עם הבגרויות הולך מזעזע וחשבתי אולי לשאול פה אם יש מישהו שעשה בגרות בסוציולוגיה ומתודולוגיה, אע"פ שהמבחן יום חמישי. זה כאילו אני לא מצליחה להתכונן אם אין לי לחץ של זמן ורגשות אשם וזה מטריד אותי כל היום. אין דבר כזה שאני אלמד בנחת ואקח את הזמן. 

על מתמטיקה אני לא רוצה להתחיל לדבר בכלל. אני לא מתרגלת, לא קולטת, ולא מצליחה לנשום. כל שיעור פרטי שני אני חוטפת התקף חרדה.

אני חוששת שמא ההחלטה שלי לסיים את הבגרויות בסוף השנה לא תתבצע מכיוון שללמוד חומר של 3 שנים במתמטיקה בחודש וחצי זה לא הקטע שלי ועם מספרים אני עמה רצינית. ברור לי שאם הייתי יושבת ולומדת הייתי מצליחה אבל זה לא המצב.

יש פה מישהי שעשתה בגרות במדעי החברה ויש לה סיכומים שהם סיכומים ולא העתקה של כל הספר לדף? לפעמים אני מרגישה ממש רע עם זה שאני פשוט מעתיקה מה שכתוב בספר  אז אני משנה מילה אחת כדי להרגיש פרודקטיבית.

בעבר היה לי קל ללמוד לבד לבגרויות, לקנות שבוע לפני מיקוד ולהרשם באינטרנט לבגרות. היום באמת נהייתי סתומה. וחבל.