אני חושבת עכשיו על מספר הפעמים בהם שכבתי עם מישהו או עשיתי איתו דברים מיניים כי "לא היה לי נעים ממנו" או שהרגשתי שאני חייבת לו כי הרי הוא הגיע עד אליי
היום באמת ניסיתי לחשוב כמה מפגשים מיניים מלאים היו לי בשנה האחרונה, עם מספר מצומצם מאוד שאותם הכרתי היטב עוד לפני ואני באמת חושבת שאני יכולה לספור אותם על שתי ידיים. אם אני מתעמקת היטב, יתכן שחפיסת הקונדומים שלי כבר פגה תוקפה
אני לא בטוחה ממתי החל השינוי, הרי ידעתי תמיד בלב ובראש שהאנשים שהייתי איתם לא אהבו אותי ואני קצת חיבבתי אותם אבל אולי היה איזה שבריר של תקווה שאולי יתפתח מזה משהו
המחשבה של לעשות סקס מזדמן עם מישהו שלא היו לי איתו יחסים קודמים (ידידות, עבודה, הכרות קודמת) לא מצליחה להתעכל לי בקיבה
אני יכולה להגיד שחוץ מהבנזוג שהיה לי בגיל 17 ששם באמת הייתה אהבה, התחלתי להנות ממין רק בגיל 20
אני מהבחורות שסקס אצלן זה לא מהואג'יג'י (כינוי שהבאתי לדודות שלי כי לא נעים להן לשמוע "כוס") אלא מהמוח. אם אני לא מרגישה קירבה לבנאדם זה מרגיש כאילו לטחון מים. אבל במקום מים זה כמו לטחון אותי וגם זה בקושי. יאללה שיגמר כבר ואני אוכל להספיק לראות את הפרק של איזשהי סידרה שהייתי רואה באותה תקופה.
ובכללי אין לי הרבה ציפיות מסקס, באמת ובתמים הייתי יכולה לוותר על חדירה אם הנשיקה היא מתאימה לפה של שנינו כמו שני חלקים של פאזל. אם הנשיקה טובה פאק איט, לא צריכה יותר מזה
שנה שעברה נורא הייתי לחוצה על זוגיות ואפילו שמתי את זה ברשימה של דברים שאני צריכה להספיק לעשות עד גיל 20
אבל זה לא עובד ככה, היום אני רק רוצה חיבוק ואינטימיות והמון המון נשיקות שמתאימות לפה שלי כמו כפפה.
טוב עברתי נושא
מי שקורא פה הרבה זמן יודע שאני מעשנת מריחואנה (אם יש פה שטינקר הלך עליך, אין לי פה כלום) אבל מי שלא ממש התעמק לא יודע שזה לא בקטע של להמרח כמו מסוממת. קודם כל יש לי מעי רגיז, אני סובלת מבחילות נוראיות רק בלי החלק של הקיא אז זה פשוט תקוע שם.
כל הסובבים הקרובים אליי חוץ מאבא שלי יודעים שאני מעשנת. כשהייתי בברלין עם סבא שלי לא רק שעישנתי לידו, אלא גם התמקחתי על המחיר של כמות מסויימת מאחד הכושים בתחנת רכבת
יום שישי הייתי עם אמא שלי בנחלת ביניימין והלכנו לבקר את אחת המוכרות שם שכבר הפכה לחברה שלי, בת 50 וטיפה והיא בדיוק אבל בדיוק כמוני. מוזרה וקשה לעיכול בהתחלה, קצת מעוררת סלידה אבל מהזה נכנסת ללב עד שאפילו אמא שלי נשארה לפטפט איתנו קצת
אחרי כמה פטפוטים שרה המוכרת פונה אליי ושואלת אותי: "שיר, יש לך קצת מריחואנה להביא לי?" ליד אמא שלי וחשבתי שאני מתעלפת
ויותר גרוע, הייתי בקיוסק של השכונה וביקשתי מהמוכר OCB שזה ניירות גלגול של גויינטים. אחרי ששילמתי הסתובבתי והיה מאחורי שוטר.
זה היה יותר גרוע מהיום שבו עישנתי מריחואנה על עדן החלון והייתה לי ניידת בדיוק מתחת לבית. כל כך נבהלתי שהפלתי את המאפרה מהחלון.
אני מתחילה להרגיש ניצוצות של התאהבות בהוא שהיה אמור להיות הבוס שלי . בעבודה הקודמת שלי הייתי קוראת לו "החמוד מהקפה" כי הוא הבעלים של המקום שהיינו קונות שם קפה וסלט בהפסקת אוכל
אחרי שניסיתי לעבוד אצלו קצת ללא הצלחה, הוא עזר לי קצת בבגרות במתמטיקה שעליה לא ארחיב כי אז ממש אכנס לדיכאון. הייתי בטוחה שלא אראה אותו כי נוצרו ביננו יחסי מרות, שהוא כאילו או הבוס שלי או המורה שלי והידידות ביננו לא שווה
יום חמישי באופן מפתיע קפצתי לביקור ידידות. הוא ארז את הבית כי הוא קנה דירה (אחחחחחחחחחחחחחח אין כמו גבר עם אמצעים) היה נחמד והכל אבל הכל נשאר באופן אפלטוני חרף הרמיזות הבוטות שלי והבדיחות ההדדיות. כולן מתחילות איתו וכשהגעתי רק התקשרה אליו מישהי לשאול אם בא לו להיפגש. וגם כשעשיתי לו מסאג' וכמעט התעלפתי מחשק זה נשאר שם. אני כלכך חסרת ביטחון איתו שאני פוחדת לשאול אם הוא צריך עזרה במעבר דירה. בשבילי זה סתם תירוץ לבלות איתו אבל אולי הוא צריך עזרה במעבר דירה.
הוא שאל אותי אם אני רוצה לעבוד אצלו, אמרתי שאין מצב והוא אמר שהוא התכוון לכך שאני אעזור לו במעבר דירה וישלם לי על זה
ממש נפגעתי ואמרתי בתוקף שאני לא מוכנה. אם הוא רוצה עזרה אני אתן לו בכייף אבל בשום פנים ואופן לא אקח ממנו כסף.
קשה לי לדמיין מצב (אפשרי בהחלט) שבו הוא לא עושה מהלך כי הוא לא נמשך אליי. כי אני לא מספיק יפה ולא מספיק רזה, או אם אני מוזרה מידי או בגלל הפרשי הגילאים (12 שנה) אבל בגלל כל הפוסטים שאני רואה פה על בנות עשרה שהולכות עם 30+ אולי נדפקה לי הפרספקטיבה
הדבר הכי פוגעני יהיה זה שהוא לא מעוניין בגלל שאין לי השכלה על תיכונית או עבודה מסודרת. הרי אני מנסה וחייבים להתחשב בעברי שאת הדברים האלה אני מתחילה קצת יותר מאוחר מהרגיל אבל אני מתחילה בכל זאת. לפחות אני גרה לבד ויש לי רכב (לא על שמי אבל הוא חונה מתחת לבית ואני היחידה שמשתמשת בו. שלי!!!!!!!!!)
אשמח לטיפים מכם או לראות את המצב יותר ברור, ולמה אני בלחץ משלוח לו הודעה. בכללי אני מרגישה שכל הסיפור הזה עושה אותי עצבנית.
וצבעתי חלק מהסלון ואת כל החדר. עכשיו החדר שלי מסודר וריק לגמרי אבל לא תפסתי תמונה טובה שלו
אשים כאן תמונות מהצבע בסלון. זה מאותו יום של הצביעה והבלאגן מאחורה כבר סוגר והתבלגן מחדש