*

גם בהתנהגות וגם במראה, היום דובקת בשיער ארוך חלק כשפעם מה זה עיניין אותי, לגלח, לצבוע, לחמצן, לגזור. רק שיהיה מעניין.

פעם גם הייתי נורא פתוחה ולא דופקת חשבון, כאילו הייתי מספרת הכל. הכל. אם הייתי רוצה להיפגש עם מישהו הפלא ופלא- הייתי מציעה!

היום? פחד אלוהים. בוררת את המילים שלי בפינצטה, עושה חושבים לפני שמדברת, מודעת לעצמי נורא (לא יודעת איך פעם כל הדברים האלה חלפו על פניי) 

אתמול בערב שלחתי לפנקיסט שחזר מגרמניה אחרי 9 חודשים הודעה בפייסבוק של "היי מה קורה?" ובנתיים לא ראיתי שהתחבר ומאז אני בשירותים מלחץ. ממתי נהייתי כזאת פחדנית? הדחייה- הדחייה היא המפחידה. אבל אם שלח לי בעצמו הודעה לפני שבועיים כנראה שיש נכונות. זה מה שאני משננת לעצמי בראש. 

מיד אחרי ששלח לי הודעה לפני שבועיים הלכתי לסופר פארם לקנות קונדומים כי נורא התרגשתי (כאפות). אחרי שקניתי הפרנויות השתלטו והרגשתי שבגלל שקניתי קונדומים דווקא בגלל זה ידפקו לי התוכניות ולא יהיה בהם שימוש. בדקתי את התפוגה שלהם למקרה ובאמת לא יהיה בהם צורך והופה!!! פג תוקף ב2019! זה אומר שהקונדומים האלה יהיו בסדר עד שאהיה בת 26. ומעניין על מי אשתמש איתם. אם פעם הייתי יותר "משוחררת" מבחינה מינית היום, כיאה למשעממת שנהייתי, הבנתי שהסקס שאני נהנית ממנו הוא יותר מהראש, מהאינטימיות. אז ממש אין לי איזה מבחר גדול או אופציות וזה טוב לי וזה גם לא כל כך נורא. השורה התחתונה היא שיש מצב שהקונדומים האלה יחזיקו עד 2019.

בגלל כל הלחצים שיש לי עכשיו הבנתי שאני צריכה איזה סוג של עזרה טיפולית כי איך שאני מרגישה עכשיו עם הלחץ שאם הוא יענה להודעה שלי ואם תהיה היענות לפגישה זה לא נורמאלי, רמת החרדה שלי ממש מונעת ממני לתפקד כי אני בשירותים חצי מהזמן ובחצי השני מנסה להמנע מהשירותים.

במצבים כאלה אני שואלת את עצמי אם אני מוכנה לזוגיות או אפילו קשר שהוא לא עמוק עד כדי כך, אם מלשלוח הודעה  למישהו שאני מכירה כבר הרבה זמן עושה לי כל כך רע בידיעה שלא יצא מזה משהו רציני, מה יהיה אם האופצייה למשהו רציני תהיה ברקע? זה ילחיץ אותי פי אלף

בכל אופן אני בלחץ היסטרי. ושום צמח בעולם לא יעזור כרגע