*

הפחד נבנה בערך כחודש והגיע למצב שאני מתניידת ברגל. חלק מהפחדים שלי זה ללכת לבד ברחוב. הפחד השני בגודלו שלי הוא שוטרים. ויש המון המון המון ליד הבית שלי. אני מניחה שזה קשור לזה שאני גובלת בדרום תל אביב והם מנסים לשמור שלא תיכנס לכאן האוכלוסיה של העובדים הזרים ויש פה המון ניידות פיקוח של עירייה בשילוב משטרה. הם כל כך נטפלים ושמעתי המון סיפורים אז למה שלא יעצרו אותי רגע בצד על חשד סביר?

במיוחד כשיש עליי בתיק לא חוקי ואני מפחדת שהריח יריח. זאת גם חרדה חדשה ואני מניחה שזה לא סביר אך עדיין מפחיד אותי רצח.

בפעם האחרונה שקניתי שמתי את זה בתחתונים אבל אני שמה תחתוני סבתא אז לא תפס. ניסיתי לשים בחזייה אבל לא הייתה לי חזייה כי היה קר רצח והיו עליי 4 שכבות. שמעו כמה אני מכוערת עם בגדים של חורף ומשקפי ראייה. מחזיר אותי אוטומטית לכיתה ו' ואולי ניב יצעק שוב במזדרון כמה ששיר גימל מכוערת.

בעצם אין לי מה לרשום. אני לא אוהבת את עצמי יותר מתמיד וכל תמונה יוצאת שונה. אני לא יודעת איך אני נראית כי אני רואה במראה מפלץ ואני יודעת שאני לא אובייקטיבית וממש לא כדאי להקשיב לי 

אני כבר מתחרפנת בבית ונהיו לי פחדים שהגוף שלי מתקלה גם בגלל הכדורים וגם בגלל החוסר מעש. אני תוהה איך אין לי פצעי לחץ. אולי כי יש לי מספיק ג'אנק אין דה טראנק

היה לי ולנוגי יום נישואין חמישי. אל תתנו לי להתחיל בכלל על החרדות הקשורות לנוגי

אני טסה עם דודה שלי הסטלה לאמסטרדם בקיץ. הרגשתי כזה קצת רע שאני נוסעת לחו"ל עם חבר משפחה אבל בתכל'ס השיחות שיחות שוות הדיבור דיבור שווה וממש כייף ושתינו אוהבות לאכול וכייף וחוקי באמסטרדם ואף אחד לא יעצור אותי תרתי משמע

דודה שלי השנייה הביאה מצלמה פילם(!!!) (אי אפשר למחוק!!! או לראות מה יצא עד שמפתחים!!!) והיא עשתה לי פוטו רצח כי זה גם קרוב גם חרא תאורה גם פלאש וגם יש לי שיניים עקומות. היא לקחה כמה וזה הרע במיעוטו כי את השאר היא לא שלחה לי 

5 שנים

תבואו להופעה היא ממש לא יקרה וזאת פשוט חוויה. גם לא מעריצים יכירו המון שירים כי הטור הזה הוא בעיקר להיטים