קשה לי ניסיתי להתחיל לרשום פירוט אבל זה רק נותן לי דקירות בבטןאיך משחררים? איך מפסיקים להכנס לסרטים? מה עושים כשנכנסים לדיכאון כשרואים שהוא מחובר בפייסבוק ומעדיף להיות מול המחשב על פני לראות אותך, שהוא נראה בעיניין אבל כזה טיפוס שפורש, שבסבבה שיבוא אלייך היום בלילה אבל בסוף לא מודיע והכל הולך לזבל
רבים יקראו ויגידו איזה דושבאג אבל האמת היא שהוא לא ואני מכירה אותו כבר כמעט 5 שנים. גם כשעבדנו ביחד הוא לא היה עקבי ועזב וחזר ומה אפשר לעשות שבתוך הקהילה שלהם תמיד יש רחשים והוא תמיד נמצא שם אע"פ שזה בתל אביב ומה אכפת לך שיבוא לישון ספונטני?
לפני יומיים כשהצעתי לו להפגש אמר שאפשר אחרי שהוא יסיים אצל דוד שלו אם לא יהיה לי מאוחר מידי. רשמתי לו דבר איתי כדי להעביר את הכדור לידיים שלו ולא להציק בסמסים
אז לקראת ה"ביקור" קניתי מה שצריך לקנות (בירה) הורדתי מה שצריך להוריד (שיערות) וניקיתי את הבית (דיר חזירים)
בערך בשעה 12 כבר הייתי עייפה מאוד אך פחדתי שאם ישלח הודעה אני לא אתעורר, אז כיוונתי שעון כל חצי שעה שאם באמת היה סמס אז אוכל לראות אותו לא באיחור רב. עד 2 וחצי כיוונתי שעונים וזה אולי הדבר הכי פתטי שעשיתי מעולם. הבחור לא יצר קשר בכלל וגם נשאר בתל אביב כך נראה
אז נכון, הוא נשמע לא טוב אבל תבינו כשתכירו אותו שהוא מיוחד, לא פלא עם החברים כל הזמן
ואני בחרדות איומות שמא חשב שאני אצור קשר ולא יצרתי והוא התבאס או חרדות יותר איומות על כך שפשוט לא רצה. אבל אתם הייתם זורמים על פגישה עם מישהו שלא בא לכם להיפגש איתו?
זה לא הגיוני שאהיה ככ אובססיבית, אני אובססיבית על האינטימיות איתו שהרגשתי רק עם עוד שניים בלחץ. אני כל כך מחכה ליד שלו עליי ומנגד שאחרים לא יעיזו להתקרב. גם עם אנשים שממש הייתי בקטע שלהם לא הרגשתי כזאת אינטימיות
ומה הכי טוב? הוא מנשק מנשק מלא מנשק כל האקט וכמה שאני אוהבת נשיקות כאלה שבדכ מיועדות לבני זוג.
ראיתי שהוא טס לגרמניה שוב ועם כמה שאני מקווה שאראה אותו עד אז אני מקווה שאני אראה אותו שוב פעם
הוא טיפוס מעופף ואולי זה למה אני לא כועסת שלא יצר קשר. אבל איך משחררים ?