*

אולי כי אני רגילה עוד בראש לילדה הדחוייה בכיתה, מא' עד חודשיים בי"א, נשארת בהפסקה כאילו יש לי דברים לעשות כדי לא להתבייש להשאר לבד בכיתה

כשהפאנקיסט שאל אותי אם אני מכירה אנשים מסויימים שהוא גם מכיר משם אמרתי לו שחוץ מהכיתה שלי (ויש שם 7 כיתות בשכבה) אף אחד לא ידע את שמי או קיומי. אני תמיד אומרת שאני מאלה שעוברים לידם ולא בטוחים מי הוא למרות שראו אותו יוםיום למשך שנים

אז קצת קשה לי להבין וגם מוזר לי לחשוב שזה פשוט טבעי, שאני חלק משיחה בקבוצה של אנשים שאני לא מכירה

בטיפול אנחנו 10 בנות שבשבילי זה גיהנום. בנות הן התגלמות חוסר הביטחון שלי במיוחד כשהן באות בקבוצה ועוד יותר שכולן נורא אינטגלנטיות, חדות ומטופחות

יש שתי בנות בקבוצה שגורמות לי הכי חוסר ביטחון ותחושה של קוטן לידן. כשהן לידי אני מתכווצת ומרגישה שאין לי זכות קיום. יש בהן את כל התכונות של ה"מקובלת" שהיו לי בתיכון. ואני נכנסת לילדה שהייתי, חסרת ביטחון וחרדתית וגם המראה הצעיר שלי לא עוזר כי ברושם הראשוני אני נראית בת 16 וזה ללא ספק משפיע על יחס במקומות שאני הולכת כי איכשהו יש לי נטייה להיות בחברתם של גדולים ממני

ותמיד הייתי סולדת מה"מקובלים". מעולם לא רציתי להיות חלק מהם או קיוויתי שהם יאהבו אותי. קיוויתי רק שיתנו לי כבוד

והייתי דג הייתי שותקת הייתי מפחדת כי הייתי ככ קטנה וג'וק ומי אני בכלל. אבל בכיתה י' כשעליתי במדרגות לכיתה ה"מקובל" הכי מקובלי בשכבה היה מאחורי, ניסה לזרז אותי ואמר לי "סעי סעי". הרגשתי מושפלת ונעלבת וצרחתי עליו שהוא בן זונה כי לא הייתי יכולה לשאת את הזלזול

התגובה שלו הייתה ככ לא רלוונטית כי בשבילו התגובה שלי הייתה ככ לא רלוונטית

ושתי הבנות האלה מזכירות לי איפה אני נמצאת בהיררכיה החברתית- למטה בלי הרבה בלאגן.

אז כשאחת מהן התיישבה לידי בהפסקה קמתי והלכתי כי אמרתי לעצמי שאני לא רוצה להיות במקום הזה יותר שאני מרגישה קטנה. אני בת 22 ואני כבר מבוגרת קטנה ולא סתם לא חסכתי מעצמי שנתיים של תיכון

שבוע שעבר היינו חצי כמות ורוב הקבוצה דנה על חברה אחרת בקבוצה שעושה טריגרים ומפריעה לשאר הבנות (אני פחות מתרגשת) ובגלל שהיה ככ מצומצם כולנו עמדנו ביחד. לא הפסקתי לבחון את שפת הגוף של הבנות. כמה זמן מהשיחה הן מסתכלות עליי והאם שפת הגוף שלהן מופנת אליי מה שמעיד על המשך השיחה או לכיוון אחר מה שמעיד שאין הרבה עניין בין האינטרקציה ביננו

אני בטוחה שאם הייתי לומדת פסיכולוגיה הייתי משתגעת

גם אני וצמד הבנות שהיו שם דיברו איתי וככ הלחיץ אותי שאני חלק מהדינמיקה הקבוצתית עד שחשבתי שאולי אני משלה את עצמי ואין להן הרבה נושאי שיחה איתי או שאין בי הרבה עיניין ובמקרה נקלענו לאותו מעגל כי לא היו הרבה אופציות אחרות

והכרתי שם חברה חדשה וזה מרגש אותי כי זה ממש נדיר לי. לצערי כשהייתה פה אולי קצת השתעממה אבל זה משהו שסיפרה לי זמן רב לפני שבאה (שמשתעממת אצל אחרים) אז עכשיו צריכה לעבוד על עניין הקנאה שלי כשהיא מדברת עם מישהי אחרת במיוחד שתיהן כי אז פחות נוח לי בסיטואציה

ובנושא אחר- בפעם האחרונה שהייתי עם הפאנקיסט אחרי חודש וחצי שלא נפגשנו (בזמן שלא כתבתי בבלוג שיפצנו את המקלחת והוא הזמין אותי לישון אצלו בבית אמו יום אחד וזה ככ ריגש אותי שכמעט התעלפתי מאושר) אז היו מלא רמזים סותרים שאחרי חודש וחצי הבנתי שכנראה רגש בשבילו אין הרבה שם ומצב היחסים לא מזהיר. גם ניסיתי לעשות מאמץ לעשות דברים שרציתי לעשות מלא זמן ולא היה לי אומץ כמו לנשק אותי על הספה בפה (כי האינטימיות מתבצעת רק שהולכים לישון ולא בא לי לחכות 3 שעות) ולנשק אותו על השפתיים כשאומרים לילה טוב. בשביל זה לקחתי גם כדור הרגעה אבל בסוף זה היה נפילה אז לא יודעת אם יהיה משהו

אז יש מישהו בגינת כלבים שהייתי הולכת כבר ממזמן שנורא הזכיר לי את האוס שהייתי מאוהבת בו, מי שקורא אצלי שנים יזכור אם יש מישהו כזה אז נורא נמשכתי אליו. גם בן 40 פלוס גבוה רזה בהיר נראים ממש דומה ותמיד ניסיתי לפלרטט בלי הצלחה.

לפני שבועיים אני והסבים הלכנו לשתות קפה וראינו אותו בכניסה. אמרתי לו היי והתיישבנו. אחרי 10 דק אמרתי שיש לי שיחה כי להתגנב לדבר איתו. שאלתי אותו מתי הוא בגינה כי כל פעם שאני באה אני לבד שם (ולא באתי כבר כמה חודשים בעצמם) והוא נתן לי את הטלפון שלו שנדבר כשאני רוצה ללכת. צינתקתי לו

כמה ימים לאחר מכן הוא הזמין אותי אליו. ידעתי שהכוונות לא "טהורות" אבל אחרי הפגישה עם הפאנקיסט ומחשבה על זה שלא הייתי כמעט שנה וחצי (!!!!) עם מישהו מלבדו עודדו אותי לעשות משהו שרציתי לעשות מזמן אולי אפילו בגדר פנטזיה וחוויה כי למה לא

אבל אחרי 5 דק שם הבנתי למה אני אובססיבית לפאנקיסט, למה אני לא שוכבת עם אחרים

בראש שלי בגלל שהוא בן 40 פלוס חשבתי שיהיה מתחשב, מנומס, עדין, אבל לא. הוא יותר גרוע מכל צעיר שפגשתי, מבין טינייג'רס, בני עשרה ובני שלושים. פשוט התנפל עליי מבלי לנהל אפילו סמול טוק. ניסיתי להנות מהרגע אבל זה בעיקר הגעיל אותי. כשהוא לקח את היד שלי לכיוון המכנסיים שלו משכתי אותה חזרה. ידעתי שלא משנה מה יהיה- אני בו לא נוגעת.

כששאל אותי מה קרה אמרתי לו שהוא ממהר ויזרום והוא ניהל איזה מונולוג קלישאתי להקיא (אה כן, הוא גם שחקן) ואחרי זה סיפר לי על טרגדיה שקרתה לו לפני שבועיים ודיברנו קצת על כך ועל כך וכשהרוחות נראו כאילו התקררו אמר לי "ועכשיו קצת סקס". כשסיפרתי לחברה שלי מה שאמר היא אמרה שהוא נשמע כמו האדם הקדמון וזה הרסססססס אותי מצחוק. אמרתי לו שאני לא רוצה לשכב איתו והוא שאל מה חשבתי שיקרה ואמרתי לו שאין חוק שאני צריכה

יצאתי משם עם אנחת רווחה ו3 שעות אני והחברה דיברנו והוצאתי את כל הגועל נפש שהיה לי עליו

במבט לאחור, מעדיפה מישהו שמחכה 3 שעות עד שנלך למיטה מאחר מישהו שמחכה 3 דקות בלחץ ולהוריד לך את התחתונים על הספה